פרישת 'עוצמה יהודית': חילופי תפקידים דרמטיים בממשלה

התפטרותם של שרי 'עוצמה יהודית', ובראשם יו"ר המפלגה איתמר בן גביר, מממשלת ישראל בעקבות אישור עסקת החטופים, גררה גל של שינויים פוליטיים במפת התפקידים בממשלה. המהלך, שהוכרז אמש (ראשון), נעשה בשל התנגדותם החריפה של השרים להסכם החזרת החטופות, אשר כלל שחרור אסירים ביטחוניים והפסקת הלחימה בעזה.

על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאלץ למנות עד מחר שרים חדשים שיחליפו את המתפטרים, זאת לנוכח כניסת ההתפטרות לתוקף. מאחר שנתניהו מנוע מלהחזיק בתפקיד שר בשל כתבי האישום נגדו, צפוי סבב מינויים מהיר.

המשרד לביטחון לאומי, אשר עמד בראש סדר העדיפויות של 'עוצמה יהודית', צפוי לעבור לידיו של השר אלי כהן. כהן, שכיום מכהן כשר האנרגיה, נחשב למועמד המוביל לתפקיד בשל ניסיונו הפוליטי והבנתו את צרכי הביטחון הלאומי.

במקביל, המשרד לנגב ולגליל והחוסן הלאומי, שבראשו עמד השר יצחק וסרלאוף, יעבור כנראה לשר דודי אמסלם, שמכהן כשר לשיתוף פעולה אזורי. משרד המורשת, אשר נוהל בידי השר עמיחי אליהו, עשוי לעבור לשר התקשורת שלמה קרעי.

מעבר להשלכות על המשרדים, פרישת 'עוצמה יהודית' מהממשלה יוצרת שינויים במפת המפלגות בכנסת. אחד השינויים הבולטים הוא הדחת ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) מהכנסת, בשל חזרתו של עמיחי אליהו כח"כ במסגרת החוק הנורווגי.

שינוי זה מעורר דאגה בקרב 'הציונות הדתית', אשר תיאלץ לשנות את האיזון הפנימי כדי לשמור על ייצוגה בכנסת. כמו כן, הקואליציה נדרשת למנות נציג חדש לוועדה לבחירת שופטים, תפקיד שאותו מילא ח"כ יצחק קרויזר.

בהודעת הפרישה טענו שרי 'עוצמה יהודית' כי אישור העסקה הוא "כניעה לחמאס". עם זאת, גורמים פוליטיים בקואליציה טוענים כי מדובר במהלך פוליטי שנועד להגביר את הלחץ על נתניהו, תוך ניסיון לשמר את כוחם הפוליטי.

המינויים הצפויים עשויים לעורר חילוקי דעות פנימיים גם בתוך מפלגת הליכוד, כאשר השרים הוותיקים ידרשו את תיקי הביטחון והמורשת.