פורום ההייטק נגד המינוי: "ראש שב״כ חייב הליך מקצועי ושקוף"

מספר שיא של פניות הוגשו לוועדת גרוניס לקראת דיון במינויו של האלוף במילואים דוד זיני לראש השב״כ. יותר מ־10,000 פניות נשלחו בימים האחרונים, חלקן מטעם אזרחים פרטיים וחלקן מטעם ארגונים ציבוריים, וזאת על רקע בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את המינוי. הוועדה צפויה להתכנס ביום חמישי הקרוב, וההערכה היא כי גל הפניות יוצא הדופן עשוי להוביל לשרשרת הליכים משפטיים ואולי אף להגיע להכרעת בג״ץ.

המתנגדים למינוי העלו מגוון טענות. יש מי שהזכירו כי נתניהו עצמו פסל בעבר את מועמדותו של זיני מחשש ל״משיחיות״. אחרים ציינו מקרים שלטענתם העידו על חוסר שקיפות מול מפקדיו בצבא, ובפרט מול הרמטכ״ל. חלק מהפניות חוזרות על עצמן, אך בין המכתבים שהתקבלו היו גם כאלה שנכתבו על ידי מפקדים ופקודים לשעבר, שהביעו דווקא תמיכה במינוי.

בדיון הקרוב צפוי ראש הממשלה להופיע בפני הוועדה ולהציג את עמדתו בדבר התאמתו של זיני לתפקיד. המועמד עצמו יישאל על ידי חברי הוועדה בנושאי טוהר המידות והכשירות, שהם ליבת המנדט של ועדת גרוניס. גם ממלא מקום ראש השב״כ הנוכחי יתייצב בפני הוועדה. עמדותיהם של הגורמים המשפטיים המרכזיים, בהם היועצת המשפטית לממשלה, עשויות להשפיע באופן מהותי על ההחלטה.

ועדת גרוניס עוסקת בבחינת מינויים בכירים בשירות הציבורי. היא בוחנת בעיקר אם למועמדים היו בעבר חקירות פליליות או משמעתיות שעשויות למנוע מהם לכהן בתפקידים רגישים. במקרה זה, נכון לעכשיו לא הוגשה חוות דעת סופית של היועצת המשפטית לממשלה, אולם הוועדה תידרש לכל חומר שיובא בפניה. ההליך צפוי להיות מורכב במיוחד בשל היקף הפניות החריג.

ברקע הדיון, בחדשות 13 פורסמו ציטוטים של הוריו של זיני, ובהם התבטאויות חריפות של אביו הרב יוסף זיני כלפי מערכת המשפט. הוא אמר בין היתר: ״שיתפוצץ בגץ, שיישרף במהרה בימינו אמן ואמן״, ועל נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות התבטא: יש איזו גברת שקוראים לה גן חיות אסתר. גורמים משפטיים הבהירו כי אמירות אלו אינן קשורות ישירות לטוהר המידות של המועמד ואינן נכללות במנדט של ועדת גרוניס. עם זאת, עצם פרסומן תרם להסלמת הדיון הציבורי.

מקורבים לזיני טוענים כי גל הפניות אינו משקף התנגדות עניינית אלא נובע מקמפיין פוליטי שמטרתו לסכל את המינוי. לדבריהם, ההתמקדות בדברי הוריו או בהאשמות בדבר חוסר שקיפות אינה נוגעת ליכולותיו המקצועיות ולניסיונו הרב במערכת הביטחונית. מנגד, מבקריו מצביעים על כך שתפקיד ראש השב״כ מחייב רמת שקיפות ואמון ציבורי גבוהה במיוחד, וכי כל ספק בדבר עמידתו של המועמד בדרישות אלו צריך להיבדק בקפידה.

אתמול פנה פורום ״ההייטק למען ישראל״ לוועדת גרוניס והביע התנגדות למינוי. בפנייתם כתבו כי תפקיד ראש השבכ מחייב ״טוהר מידות, שקיפות מלאה ואמון הציבור״, וכי הליך המינוי חייב להיות מקצועי, מוסדר וחף משיקולים זרים. הם הזכירו את פסיקת בג״ץ מ־21 במאי השנה, שקבעה כי הוראות חוק שירות הביטחון הכללי נועדו להבטיח את עצמאות השירות ומקצועיותו, והזהירו מפני כל ניסיון לערב פוליטיקה בהליך כה רגיש.

במערכת המשפטית מעריכים כי הוועדה לא תסתפק בבדיקת שאלות פליליות או משמעתיות בלבד, אלא תבחן גם את טוהר הליך הבחירה עצמו. בין השאר, נבדקת הטענה כי בתקופת כהונתו כאלוף, לא דיווח זיני לרמטכ״ל על שיחה שקיים עם ראש הממשלה בניגוד לנהלים, ואף נתן הבטחות שהובילו להדחת ראש השב״כ הקודם, רונן בר, סביב ניהול המחאות ומשפטו האישי של נתניהו. אם יתברר כי למהלך היו מניעים זרים או חריגה מסמכות, הדבר עשוי להטות את הכף נגד המינוי.

הדיון הקרוב בוועדת גרוניס צפוי להיות טעון במיוחד. מצד אחד ניצב ראש ממשלה המבקש למנות איש ביטחון ותיק ובעל ניסיון עשיר לתפקיד הרגיש ביותר בשירות הביטחון הפנימי של ישראל. מצד שני, מתנהל קמפיין ציבורי ומשפטי רחב־היקף שמנסה להציג את המינוי כבעייתי ואף מסוכן לדמוקרטיה הישראלית. ההכרעה שתתקבל לא רק תשפיע על זהות ראש השב״כ הבא, אלא גם תשמש מבחן ליכולת מערכת המשפט והמערכת הפוליטית להפריד בין שיקולים מקצועיים לשיקולים פוליטיים בעידן של מתחים גוברים.