עימות סוער בקבינט: סמוטריץ' & הרמטכ"ל. רוה"מ "שנו את הסגנון"

בצל המלחמה בעזה והמאבק המורכב בשטח על שליטה, קצב הלחימה והסיוע ההומניטרי ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה בליל אמש ננעלה בטונים צורמים, עימותים חריפים וחילופי צעקות בעיקר בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין הרמטכ"ל הרצי הלוי.

העימות החריף הגיע לשיאו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו דפק על השולחן ודרש להפסיק את ההתלהמות האישית ולשוב לדיון ענייני. "זה לא יכול להימשך כך," אמר נתניהו, "דיון פרסונלי לא יועיל בואו נדבר על המהות."

למרות האווירה המתוחה, הקבינט אישר את הקמתם של מרחבי סיוע הומניטריים שיאפשרו להפריד את האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית מהכוחות של חמאס. מדובר ביוזמה שמטרתה למנוע אספקה ישירה לארגון הטרור, תוך ניסיון לספק פתרונות הומניטריים לתושבים שנפגעו מהלחימה.

במקביל, עלתה להצבעה שאלה רגישה נוספת הכנסת סיוע לצפון הרצועה במהלך תקופת הביניים. שניים משרי הימין הבולטים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' התנגדו להצעה, שהתקבלה לבסוף.

סמוטריץ' לא עצר שם. מיד לאחר הישיבה פרסם הודעה פומבית חריגה בחריפותה נגד הרמטכ"ל, והאשים אותו בכך שהוא נכשל במשימתו למנוע הגעת סיוע הומניטרי לידי חמאס. לדבריו, "הרמטכ"ל מאלץ את הדרג המדיני להכניס סיוע שהופך לאספקה לוגיסטית לאויב תוך כדי מלחמה".

בהודעתו הבהיר סמוטריץ' כי מדובר בביקורת נקודתית על התנהלות הפיקוד הבכיר בצה"ל לא על כלל הצבא או הלוחמים. "זו איננה ביקורת נגד צה"ל חלילה… זו דרישה חד משמעית שבאה גם מהלוחמים ומהמשפחות שלהם".

עוד הוסיף: "עם כל ההערכה, הביקורת שלי היא גם על ראש הממשלה שלא מצליח לאכוף את החלטות הדרג המדיני. מדובר בכישלון של רצון, לא של יכולת אין סיבה שהצבא שהצליח באיראן, מול חיזבאללה ובסוריה לא יצליח למנוע מעבר סיוע לחמאס בעזה".

סמוטריץ' סיים באיום מרומז כלפי הקבינט: "ההחלטה שהתקבלה בניגוד לעמדתנו להכניס סיוע בדרך הישנה והרעה לא מקובלת עלינו. נשקול את צעדינו מולה."

במערכת הביטחונית, בשלב זה, לא נמסרה תגובה רשמית לדברים הקשים. עם זאת, מקורות המעורים בפרטי הדיון טענו כי הרמטכ"ל הדף את ההאשמות והבהיר כי צה"ל עושה כל שביכולתו למנוע זליגת סיוע לחמאס, אך גם עומד בדרישות המשפטיות והבינלאומיות שמכתיבות שיקולים מבצעיים מורכבים.

העימות החריג ממחיש את המתח ההולך וגובר בתוך הממשלה וצה"ל סביב ניהול הלחימה ברצועת עזה, תוך שהדרג הפוליטי נקרע בין הרצון להביא להכרעה צבאית לבין הלחצים הבינלאומיים וההומניטריים שמגבילים את חופש הפעולה.