יום ראשון, 24/11/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » פוליטי

יאיר לפיד: "אנחנו רוצים לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בדיון על עילת הסבירות בכנסת את קידום החוק ואמר "אנחנו לא צעדנו אתמול כדי להכריז מלחמה, אלא כדי למנוע מלחמה"

10:57 ,23/07/23
לע"מ
קרדיט: לע"מ
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בדיון על עילת הסבירות בכנסת את קידום החוק ואמר "צעדתי אתמול על הכביש לירושלים, יחד עם עשרות אלפי אנשים. צעדתי ונזכרתי במה שאמר הרב אברהם יהושע השל, אחרי שצעד עם מרטין לותר קינג מסלמה למונטגומרי: הוא אמר, "רגלי נשאו היום תפילה".

רגלינו התפללו אתמול לשלומה של מדינת ישראל, לאחדותה של מדינת ישראל, לבטחונה של מדינת ישראל. זו היתה צעדה שמחה של אנשים עצובים. הם רואים איך הממשלה מרסקת כל מה שקדוש להם, והם החליטו לא לשתוק.

אני אומר מפה לאלה שצעדו במשך כל סוף השבוע, לאלה שהגיעו היום לירושלים, קולכם נשמע. הם יעמידו פנים שלא אכפת להם – אכפת להם. הם יעמידו פנים שזה לא ישנה כלום זה משנה הכל.

גם אם חס וחלילה עילת הסבירות תעבור מחר, הם יודעים כבר שהם נכשלו. ממשלת ישראל יצאה למלחמת התשה נגד אזרחי ישראל, וגילתה שאי אפשר להתיש אותנו. אנחנו לא נוותר על עתיד הילדים שלנו.

הממשלה הזו רוצה להפוך אותנו להונגריה ופולין. אנחנו לא הונגריה ולא פולין וגם לא נהיה. אלו מדינות שרוב ההיסטוריה שלהן היא לא דמוקרטית. ישראל נולדה דמוקרטית, ויש לאזרחיה אינסטינקט דמוקרטי.

האינסטינקט הדמוקרטי הזה הוא הסוד של כלכלת ההייטק שלנו, שבנויה כולה על אנשים שחושבים מחוץ לקופסא, והוא הסוד של צה"ל, צבא שבו גם החייל האחרון בפלוגה יודע שאם משהו נראה לו לא נכון, הוא יכול לבוא ולהגיד את זה.

הממשלה הזו, החוק הזה שהם רוצים להעביר, החוקים שהם רוצים להעביר אחריו, בנויים על זה שהם רוצים שיהיו להם אזרחים בנאמנות עיוורת. אנשים שמצייתים בלי לחשוב, נתינים חסרי פנים ונטולי דיעה.

זה לא יקרה. הילדים אתמול בצעדה הלכו ושרו, "נפלתם על הדור הלא נכון". וההורים שלהם שרו "נפלתם על הדור הלא נכון". והסבים והסבתות שלהם שרו, "נפלתם על הדור הלא נכון". נפלתם על העם הלא נכון.

אני לא יודע מי חושב, מי עד כדי כך מנותק שהוא מאמין שהוא יוכל לקחת את כל המרחב האנושי העצום והמופלא הזה ולהודיע לו שמעכשיו הוא לא חי בדמוקרטיה, ולקוות שזה יצליח – זה לא יצליח. זה עושה בדיוק את ההיפך, זה מגדיר מחדש את עם ישראל.

אנחנו נזכרנו שאנחנו לא מוכנים להשאיר בידי הקיצונים את היהדות. הם לא יגידו לנו מה יהודי ומה לא יהודי.  התנ"ך הוא גם שלנו, שולחן השבת הוא גם שלנו, המסורת הזו היא גם שלנו. העושר התרבותי העצום והמופלא של הההיסטוריה והמחשבה היהודית הם גם שלנו.

תפקידו של היהודי בעולם הוא לתת מעצמו לאלוהים, לא להשתמש באלוהים כדי לקבל הנחות והטבות. לא לצאת בשם אלוהים למלחמה בין גברים יהודים לנשים יהודיות, בין סטרייטים יהודים ללהט"בים יהודים, בין יהודים לשאינם יהודים.

הממשלה מנסה להציג את המאבק הזה כמלחמה בין הפריפריה למרכז. הפריפריה ענתה על זה. כבר עשרים ותשעה שבועות היא עונה על זה בהפגנות המחאה בבאר שבע, באשדוד, בעוטף עזה, בכרמיאל ובחצור הגלילית.

הפריפריה צעדה אתמול עם המרכז. גם רגליה נשאו תפילה. היא אמרה: "אנחנו יחד! אנחנו גאים במה שהשגנו עד היום, אנחנו גאים בדרך שכבר עשינו, אנחנו בוחרים לבנות יחד את העתיד הישראלי. כן, היו הרבה שנים של קיפוח, עדיין יש אי שיוויון, עדיין יש פערים, אבל אנחנו לא רוצים לריב על זה, אלא לתקן את זה ביחד."

אנחנו נזכרנו שאנשים יודעים לדבר על עובדות, ועל רעיונות מורכבים, ולהתמודד עם מכונת הפייק והרעל. אנשים לימדו את עצמם, ולימדו אחרים, על עילת הסבירות, על הוועדה לבחירת שופטים, על גלגלי השיניים והמכניקה המורכבת של הדמוקרטיה.

הממשלה בנתה על הבורות, אין בורות. הממשלה בנתה על זה שאנשים לא יטרחו לבדוק את העובדות, והם הפכו את העובדות לנשק הכי חזק שלהם. הממשלה חושבת שאם היא תצעק עלינו חזק וגס ואלים, ניבהל ונשתתק. לא ניבהל ולא נשתתק.

אנחנו נזכרנו והזכרנו למערכת הפוליטית: התפקיד של ממשלה הוא לעבוד. לא לצרוח ולריב כל היום, אלא לקום בבוקר וללכת לטפל בכלכלה, בבטחון האישי, במשכנתאות ובחיזבאללה, במערכת החינוך וביחסים עם ארה"ב.

מעל הכל, החברה הישראלית, הרוב הישראלי, נזכר ואמר לעצמו, אנחנו לא בובות, אנחנו לא סטטיסטים, אנחנו האנשים שעובדים ומשרתים ואנחנו לא מוכנים שידרסו את הערכים שלנו.

אנחנו רוצים לחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, ואנחנו רוצים לחיות במדינה חיובית ואופטימית. לשמור על יחסינו עם העולם, לשמור על הרוח היזמית של הסטרט-אפ ניישן ועל צה"ל כצבא העם, לזכור שהאוייבים הם בחוץ, לא פה בבית. שנאה היא לא דרך חיים, ושנאה היא בטח לא צורת שלטון.

אנחנו לא צעדנו אתמול כדי להכריז מלחמה, אלא כדי למנוע מלחמה. כדי להגיד לממשלה, אם יש בכם עדיין הגינות, תעצרו. אם התכוונתם למילה אחת כשדיברתם על אחדות העם, תעצרו.

אם תעצרו, אנחנו כאן. דיברנו עם בית הנשיא. הדלתות שם פתוחות לרווחה. מחכות לכולנו. מחכות לנו שנחזור לדבר, שנמנע את האסון. שנמנע את ההתפרקות. שנמנע את השתלטות המיעוט הקיצוני על חייו של הרוב הישראלי.

אני רוצה להגיד לממשלת ישראל מכאן, מהדוכן הזה, אנחנו לא רוצים לנצח אתכם, כי כולנו נפסיד. האמת היא שכולם רוצים פשרה, אבל אף אחד לא יודע איך להשיג אותה או איך היא תיראה.

יש רק דרך אחת לגלות: להמשיך להתאמץ. לעצור את החקיקה. ללכת לבית הנשיא. רגלינו יישאו תפילה כל הדרך. אנחנו צריכים ללכת לשם ולדבר ולהתווכח ולריב ולדבר שוב ושוב ולעולם לא להפסיק לנסות, כי גורלו של עם ישראל תלוי בדבר." סיים לפיד

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות של שמחה קנר
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו