הנה זה בא: רונן בר מסרב לחפוף למחליפו לאחר החלטת היועמ"שית

מחלוקת חריפה מתגלגלת בשירות הביטחון הכללי, כאשר ראש השב"כ היוצא, רונן בר, מסרב לבצע חפיפה לתפקיד עבור מחליפו המיועד, דוד זיני. הדרמה מתרחשת בעקבות חוות דעת שהעבירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ובה קבעה כי מינויו של זיני "פסול ובלתי חוקי". סירובו של בר, המגיע למרות התחייבות קודמת לביצוע הליך חפיפה מסודר, מעלה שאלות קשות לגבי העברת השליטה באחד מארגוני הביטחון הרגישים ביותר בישראל. האירוע ממחיש את המתיחות סביב מינויים בכירים במערכת הביטחונית-פוליטית.

על פי דיווחים, ראש השב"כ רונן בר ניתק קשר עם דוד זיני, מי שהיה אמור להחליפו בתפקיד, ובכך נמנע מביצוע הליך החפיפה המקובל והחיוני להעברה מסודרת של תפקיד כה רגיש. ניתוק הקשר והסירוב לחפוף מגיעים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה חוות דעת משפטית הקובעת כי החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את זיני לתפקיד "פסולה ובלתי חוקית". לדבריה, ההחלטה התקבלה "במצב של ניגוד עניינים, תוך התעלמות מהקביעות בפסק הדין וההנחיות המשפטיות".

חוות הדעת של היועמ"שית, שהוגשה לראש הממשלה, מהווה את הליבה למחלוקת הנוכחית. בהרב-מיארה קבעה כי תהליך מינויו של האלוף זיני היה פגום מן היסוד. אף שפרטי ניגוד העניינים המדויקים לא פורטו באופן מלא, קביעת היועמ"שית בדבר חוסר חוקיות המינוי שמה סימן שאלה גדול מעל הלגיטימיות של ההליך. קביעה זו, שהתקבלה על ידי גורמים משפטיים בכירים, יצרה מצב שבו בר אינו רואה לנכון לבצע חפיפה למינוי שנקבע כפסול.

חשוב לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שבה מתעוררות מחלוקות סביב רונן בר ותפקידו. בחודש אפריל, הממשלה אף אישרה ביטול החלטה קודמת על פיטוריו, לאחר שבר הודיע כי יתפטר ב-15 ביוני. באותה החלטה, שנועדה לייתר דיון בבג"ץ ולמנוע פסיקה עקרונית בנושא, נקבע כי התקופה שנותרה תנוצל ל"העברה מסודרת של התפקיד". נראה כי ההתחייבות הזו נפגעה כעת, בעקבות חוות הדעת של היועמ"שית שהתייחסה למינוי מחליפו.

סירובו של ראש שב"כ לקיים חפיפה מסודרת טומן בחובו השלכות משמעותיות על תפקודו הרציף של השירות. ארגון כמו שב"כ, העוסק באיומים ביטחוניים מורכבים ורגישים, תלוי בהעברת ידע וניסיון בין מנהיגיו. העדר חפיפה מסודרת עלול לפגוע ביכולת הארגון להמשיך בפעילותו השוטפת ובמעבר חלק בין ראש שירות אחד למשנהו, ובכך ליצור אי ודאות בתוך הארגון עצמו ובקרב הדרג המדיני.

האירוע האחרון מדגיש שוב את המתיחות הקיימת בין הדרג המדיני לדרג המשפטי בישראל, ואת השפעתה על מינויים בכירים במערכת הביטחון. סוגיית האוטונומיה של השב"כ ושל ראשי הארגון אל מול ההחלטות הפוליטיות עומדת במרכז הדיון הציבורי. נכון לעכשיו, המצב נותר לא ברור, והשאלה כיצד תתבצע העברת השליטה בשב"כ, או האם ימונה מועמד אחר, נותרה פתוחה.