הממשלה אישרה פה אחד: ראש השב"כ רונן בר יסיים את תפקידו

הממשלה אישרה הלילה פה אחד את הפסקת כהונתו של ראש השב"כ, רונן בר, לאחר שהערב שיגר מכתב חריף לשרים, בו תקף את ההחלטה להדיחו. על פי ההחלטה, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל 2025, או כאשר ימונה לו מחליף קבוע המוקדם מבין השניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את ההחלטה ואמר: "קיוויתי שלא נגיע לרגע כזה. חייב להיות אמון בין ראש הממשלה לראש שירות הביטחון, במיוחד במדינה כמו ישראל ובזמן מלחמה. איבדתי את האמון באיש, ומיותר לדבר על אותו הלילה".

שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, תקף את בר בישיבת הממשלה ואמר: "במהלך כהונתי שמתי לב לדבר מוזר נציגי שב"כ מגיעים לישיבות אך אינם מדברים. כששאלתי למה, ענו לי שהם נשלחו רק לרשום מה אני אומר. ראש שירות חשאי ששולח נציגים לפקח על נבחר ציבור זהו איום ישיר על הדמוקרטיה".

ברקע הדברים, רונן בר שלח מכתב לשרים לפני הישיבה ותקף את ההחלטה להדיחו. עם זאת, גורם בכיר בממשלה טען כי הממשלה "איבדה כל אמון" בו וכי הוא "נאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי בתפקידו".

השר אופיר סופר הצהיר כי יש להקים בהקדם ועדת חקירה בנושא תפקוד השב"כ. השר שלמה קרעי השווה את בר לטייס שמסרב פקודה ואמר: "הוא אוחז בכיסא בכוח, ובלי הגב של היועצת המשפטית, לא הייתה לו העזות לנהוג כך".

גם השר עמיחי שיקלי הביע תמיכה במהלך: "85% מהציבור הלאומי איבד אמון בצמרת השב"כ. הציבור נדהם מהתנהלות השב"כ, במיוחד ביחס להפרות הסטטוס-קוו בהר הבית ולפוליטיזציה של הארגון. זהו משבר אמון חמור שמחייב פעולה מיידית".

ראש השב"כ לשעבר והשר אבי דיכטר הצביע בעד ההחלטה ואמר: "ראש השב"כ אחראי על אבטחת ראש הממשלה. אם אין אמון אין כהונה. זה מהלך בלתי נמנע".

הממשלה אישרה את ההחלטה ברוב מוחלט, וכעת יחל החיפוש אחר מחליף קבוע שימלא את התפקיד ברגישות הנדרשת. במערכת הביטחון מציינים כי מדובר באחד המהלכים הדרמטיים בתולדות השירות.