האם הנשיא הרצוג יעניק חנינה לנתניהו? תלוי ב"חבילת" ויתורים

המשפט הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לעמוד במוקד תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל ובעולם. לאחרונה, נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, קרא לביטול ההליכים המשפטיים או לחלופין להענקת חנינה מצד נשיא המדינה. טראמפ טען כי "המשפט מונע ממניעים פוליטיים ועוסק בסיגרים ובובת באגס באני", כהגדרתו.

נתניהו מואשם בשלושה תיקים: בתיק 1000 (קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים), תיק 2000 (שיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות), ותיק 4000 (יחסים עם אלוביץ' ובזק). רק בתיק 4000 יש אישום שוחד, אך תשתית האישום נפגעה בעקבות קריסת עדותו של שלמה פילבר. תיק 1000 נותר המרכזי מבחינת הפרקליטות, ומוקד הוויכוח הוא סביב שאלת הקלון.

ניסיונות קודמים להסדר טיעון כשלו, בשל דרישת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להטיל קלון דרישה שנתניהו דחה. גם פרקליט המדינה, עמית איסמן, מתנגד אידאולוגית להסדרי טיעון, ומאמין שיש לנהל את ההליך עד תום.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אינו פוסל אפשרות לחנינה, אך לפי גורמים משפטיים, הוא ישקול זאת רק במסגרת כוללת שתכלול הודאה באשמה, צעדים ציבוריים כמו בחירות מוקדמות, והפסקת הרפורמה המשפטית. חנינה כזו תצטרך להתבסס על תקדים קו 300, שבו הוענקה חנינה טרם הרשעה.

פגישה שנערכה בין פרקליטיו של נתניהו ועורך דינו של אלוביץ', לבין נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, נועדה לבחון אפשרות לגישור אך הסתיימה ללא תוצאה. ברק ציין כי לא ניתן להתקדם ללא הסכמה לקלון.

נכון לעכשיו, נראה כי הסיכוי להסדר טיעון אפסי. המשפט ממשיך להתנהל, והאפשרות היחידה שעדיין ניצבת היא חנינה אך גם היא נראית מותנית בהסכמה פוליטית ומשפטית רחבה שטרם הבשילה.