בג״ץ אישר: נתניהו יוכל למנות את ראש השב"כ בעוד 60 יום

בדיון חסוי שהתקיים בדלתיים סגורות בבית המשפט העליון, אישרו שופטי בג"ץ את הפשרה שהוסכמה בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבין נציגי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנושא המינוי הבא לראש שירות הביטחון הכללי.

על פי ההסכמה בין הצדדים, תמתין הממשלה כ-60 יום במהלכם תוסדר סוגיית ניגוד העניינים בפרשת "קטאר-גייט", שבמסגרתה נבדקים קשרים אפשריים בין בכירים המקורבים לנתניהו לבין גורמים מקטאר. היועמ״שית קבעה כי מדובר בתקופה הנדרשת להשלמת בחינה משפטית, במהלכה לא יוכל המועמד המיועד לעסוק בנושאים הנוגעים לפרשה.

בהחלטת בג"ץ נאמר:
״ראש השב״כ שימונה לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת הפרשות המכונות 'קטאר-גייט' ו'בילד', עד שהנושא ייבחן ויוסדר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל״.

עד אשר ימונה ראש קבוע לשירות, ימשיך ש', המכהן ממילא מאז פרישתו של ראש השב"כ הקודם רונן בר, למלא את התפקיד באופן זמני. במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו צפוי להמליץ עם סיום התקופה על האלוף (מיל') דוד זיני קצין מוכר ובעל ניסיון רחב, שבעברו שורת תפקידי פיקוד בכירים בצה"ל, ונתפש על ידי נתניהו כמי שיכול להוביל את הארגון בתקופה רגישה זו.

הפשרה עצמה נולדה על רקע התנגדות שהביעה בהרב-מיארה להליך המינוי המקורי, בטענה כי כל עוד קיימת מעורבות של השב״כ בחקירות שבהן עלולים להיות מעורבים מקורבי ראש הממשלה קיים חשש לניגוד עניינים מהותי.

בהודעת המדינה לבג"ץ נאמר כי כל הסכמה על מינוי מחייבת את אישור היועצת המשפטית וכי "אין מדובר בדחייה לשם עיכוב פוליטי, אלא בהכרח משפטי".

מדובר במהלך חשוב, שמעיד על חזרת הדיאלוג בין מוסדות המדינה גם בנושאים רגישים ובתקופה בה מערכת הביטחון כולה מצויה בעומסים אדירים. לאחר תקופה של מתיחות ממושכת בין ראש הממשלה לבין גורמים משפטיים, הפשרה הזו עשויה לסמן מגמה של היפרדות משיקולים אישיים וחתירה לפתרונות מוסכמים.

מבחינה ציבורית, המהלך מעורר עניין בשל העובדה כי ראש השב"כ החדש ייכנס לתפקידו בשיאו של עימות רחב עם איראן, טרור גובר בגדה המערבית, ומתיחות מתמשכת בעורף הישראלי תפקידו של השב"כ חיוני במיוחד בהקשרים הללו, והמערכת כולה מצפה להכרעה ברורה בזמן הקרוב.