שלח לך מה קורה למשפחה כשחודרת אליה רוח של פחד?

פרשת שלח לך עוסקת באחד המשברים הגדולים ביותר שידע עם ישראל במדבר שליחת שנים-עשר המרגלים לתור את הארץ, חזרתם עם דיבת הארץ רעה, והפחד שהצליח לחלחל אל תוך העם כולו. אך מעבר למשמעות הלאומית והאמונית של האירועים, טמון כאן מסר עמוק ורגיש הנוגע ללב המשפחה כיצד פחד, ספק ואובדן אמון מסוגלים לערער גם את היסודות היציבים ביותר.

המרגלים מנהיגים מבני השבטים נשלחים למשימה שנושאת אחריות כבדה. אך במקום לחזור עם מבט מעודד ובונה, הם חוזרים עם דיווח שכולו חרדה וייאוש. עשרה מתוך שנים-עשר המרגלים מתארים את הארץ כ"מִדָּהֶרֶת יֹשְבֶיהָ", את יושביה כענקים, ואת עצמם כ"חֲגָבִים". במילים אחרות: "אין סיכוי". המילים האלו פועלות כמו רעל לא רק נגד התקווה, אלא גם נגד תחושת השייכות, היכולת להאמין בעצמי, ובעיקר באלה שסביבי.

וכאן נכנסת המשפחה לתמונה. כשילד שומע בבית מסרים של פחד, של אובדן תקווה או של חוסר אמון בין אם בעצמו, בהוריו או בעתידו אלה מחלחלים הרבה יותר עמוק מכל מילה שנאמרת בכיתה. כשהורים נכנעים לפחד, כשהם מספרים לילדיהם ש"אין ברירה", ש"אי אפשר", ש"החיים קשים מדי" הילדים לומדים להסתכל על עצמם ועל העולם בעיניים מצומצמות.

כמו המרגלים, כל משפחה עומדת מול אתגרים. ויש מי שיבחרו להסתכל על ההר כעל דבר שנועד לכבוש, ויש מי שיראו בו חומה בלתי עבירה. אך גישה אחת בלבד בונה זו של יהושע וכלב, שהאמינו שאפשר, שבכוח האמונה, בשותפות, ובנחישות ניתן להתמודד גם עם הענקים הגדולים ביותר.

פרשת שלח מלמדת אותנו שהמסר שההורים מעבירים הוא קריטי. הדרך שבה ההורה מתמודד עם קושי תשפיע לא רק על עצמו, אלא על כל בני הבית. וכמו המרגלים, גם בתוך הבית קיימים "קולות רבים" האם נקשיב לפחד, או נבחר בקול האמון?

לסיכום, שלח לך אינה רק פרשה על הארץ שהובטחה ועל מי שנמנע מלהיכנס אליה. היא קריאת התעוררות לכל הורה וכל בן משפחה: איזה קול אתה משדר בבית? האם אתה מחזק את בני הבית או מחליש אותם? והאם אתה משדר שהעתיד פתוח או סגור?

בדיוק כמו בימי המדבר הבחירה היא שלנו.