יום שלישי, 21/04/2026
האנשים שלי
עמוד הבית » כלכלה

הם לא כריזמטיים ובטח לא '"חולמים בגדול"

מחקרים חושפים את ה-DNA האמיתי של בעלי עסקים ששרדו את העשור הראשון • רועי ריבק, יועץ עסקי, מסביר למה דווקא "הפרנואידים" והמופנמים שורדים

17:53 ,21/04/26
עידן אסלן
קרדיט: עידן אסלן / רועי ריבק
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

דפדפו בפיד שלכם בלינקדאין או באינסטגרם, ותקבלו תמונה ברורה של איך אמור להיראות "בעל עסק מצליח". הוא תמיד מחייך, מלא ביטחון עצמי, כריזמטי, והמוטו שלו הוא "לעולם אל תוותרו". "אבל כשאני יושב בחדרי הישיבות ומלווה בעלי עסקים בשטח, מאלו שבנו אימפריות שקטות ועד אלו שקרסו בקול רעש גדול, אני רואה תמונה הפוכה לגמרי", מסביר האסטרטג רועי ריבק. 

המיתוס: "חייבים להיות אופטימיים"
המדע: ג'ים קולינס, אחד מחוקרי הניהול המשפיעים בעולם, טבע בספרו המחקרי Great by Choice את המושג "פרנויה פרודוקטיבית" (Productive Paranoia). במחקר אורך שביצע על חברות שהצליחו לשגשג בתנאי אי-ודאות קיצוניים, הוא גילה שהמנהלים המצליחים ביותר (אלו שהשיגו תשואה של פי 10 מהשוק) לא היו אלו שאמרו "יהיה בסדר", אלא אלו שהיו חרדתיים במידה. הם שמרו על עתודות מזומנים גדולות פי כמה מהנדרש והתכוננו לתרחיש הגרוע ביותר, דווקא כשהמצב היה טוב.

השטח: בעלי עסקים שנופלים ל"אופטימיות עיוורת" לוקחים הלוואות על סמך צפי הכנסות דמיוני. לעומתם, בעלי עסקים יציבים מנצלים את הזמנים הטובים כדי לבנות רזרבות. הם מבינים שניהול עסק זה לא מקום למשאלות לב.

המיתוס: "צריך כריזמה של כוכב רוק"
המדע: פרופ' אדם גרנט מבית הספר למנהל עסקים 'וורטון', פרסם מחקר מפורסם תחת הכותרת "היתרונות הנסתרים של הבוס השקט" (פורסם ב-Harvard Business Review). המחקר הראה שמנהלים מופנמים משיגים לעיתים קרובות רווחיות גבוהה יותר ממנהלים מוחצנים וכריזמטיים, במיוחד כשהם מנהלים עובדים יוזמים. הסיבה? המוחצנים נוטים להרגיש מאוימים מרעיונות של עובדים, בעוד שהמופנמים מקשיבים ומטמיעים את הרעיונות הללו.

השטח: אנחנו רגילים לחשוב על המנכ"ל כמי שעומד על שולחנות. בפועל, "ניהול מהאגו" הוא גורם תמותה מוביל לעסקים. חלק נכבד מהעסקים הרווחיים ביותר שאני מלווה מנוהלים על ידי אנשים שקטים, שבונים צוותים חזקים כי הם נותנים לעובדים מקום, במקום להיות מופע של איש אחד.

המיתוס: "אסור לוותר אף פעם"
המדע: בעוד שהמושג Grit (נחישות) הפך לפופולרי, חוקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מזהירים מפני "כשל העלות השקועה" (Sunk Cost Fallacy). חוקרת קבלת ההחלטות אנני דיוק (Annie Duke), בספרה  Quit, מראה במחקרים כיצד הנטייה האנושית "לדבוק במטרה" גורמת לנו להישאר בסיטואציות מפסידות זמן רב מדי. היכולת הקוגניטיבית לדעת מתי לחתוך הפסדים היא שמפרידה בין מקצוענים לחובבנים.

השטח: המשפט "אסור לוותר" גרם נזק כלכלי אדיר. יזמים שמאוהבים במוצר שלהם שורפים את הירושה על עסק שלא עובד. הגדולה של מנהל היא להסתכל על המספרים ולהגיד: "טעיתי, עוברים לדבר הבא". זו לא חולשה, זו גמישות אסטרטגית.

רועי ריבק הוא אסטרטג עסקי ומייסד נבחרת ה-BLACK SQUAD. הוא מוביל בעלי עסקים למעבר ממודל של עבודה ידנית סיזיפית לבניית מערכות (סיסטם) אוטונומיות, תוך שימוש מושכל בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית. ריבק מזוהה עם הגישה שהופכת את בעל העסק מ"פועל" שמוכר את שעות העבודה שלו לארכיטקט שבונה מנגנוני צמיחה.

לאתר של רועי ריבק:

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

כתבה זו עדיין לא פורסמה בחבּוּרֶה. את/ה ואחוז קטן מהגולשים נבחרתם לדרג ולהשפיע אם היא תעלה והיכן היא תמוקם

דרג/י עכשיו והשפיע/י!

ּשלח/י לכתב מדוע לדעתך התוכן לא מתאים לחבּוּרֶה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות של עמית מזרחי המילה הכתובה
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו