חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם
פרשות בהרבחוקותיי כהזמנה לחשב מסלול משפחתי
בהר ובחוקותיי הפרשות החותמות את ספר ויקרא עוסקות בעיקרן בחוקים כלכליים, חברתיים ורוחניים, אך בבסיסן טמונה תובנה עמוקה על ערכה של מחויבות
הצטרף עכשיו לחבורה ותהנה מכל האפשרויות
01:41 ,22/05/25
קרדיט: צילום:AI / "האדמה שלנו היא מתנה, אך גם המשפחה שלנו היא מתנה"
בין גאולה משפחתית לשנת שמיטה
שנת שמיטה ויובל: להניח, לשחרר, להתחיל מחדש
במרכז פרשת בהר עומדת מצוות השמיטה והיובל ציווי אלוקי המורה להפסיק את העיבוד החקלאי כל שבע שנים, ובשנה ה-50 לשחרר עבדים ולהחזיר נכסים לבעליהם המקוריים. ההיגיון החברתי ברור צמצום פערים, שחרור מחובות, תיקון עוולות. אך כאשר בוחנים את הרעיון הזה לא רק מבחינה כלכלית אלא רגשית עולה תובנה עמוקה על מערכות יחסים בתוך המשפחה.
כמה בתים זקוקים לשנת שמיטה? לשנה של שחרור, מחילה, שחרור כבלים ישנים? פעמים רבות אנו נושאים על גבינו משקעים רגשיים, כעסים ישנים, מחלוקות שצמחו לכדי שתיקה רועמת. השמיטה קוראת לנו להניח. לא לעבד את האדמה ולא לעבד את המריבה.
בשנת היובל חוזר כל אדם אל משפחתו. גם מי שנמכר לעבדות, גם מי שאיבד את חלקו בארץ. המשפחה היא מקום ששב אליו, היא עוגן, היא בית.
"וכי ימוך אחיך": ערבות הדדית מתחילה בבית
פרשת בהר מדברת שוב ושוב על מי ש"מך ידו", על החובה לסייע לו לפני שהוא נופל. "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו." בפשט, מדובר בחובה חברתית, אך מדרשית ורגשית זהו ציווי משפחתי.
כמה פעמים "אח" במשפחה נחלש נפשית, כלכלית, רגשית והמשפחה לא מצליחה להחזיק בו? כמה מריבות נולדות סביב תחושת הזנחה של אחד הילדים או האחים? התורה מלמדת אל תחכה לנפילה. תחזיק לפני.
פרשת בחוקותיי: ברכה וקללה גם בין קירות הבית
פרשת בחוקותיי מציגה ברכות וקללות: אם תלכו יבוא שפע, ואם תמאנו תבואנה מכות. ברמה הלאומית זו קריאה מוסרית. אבל יש מקום לקרוא את זה גם כתמרור אזהרה לניהול הבית הפרטי.
הפסוקים מלאים בשפה של שפע או חורבן, של קרבה או ריחוק. כך בדיוק מתנהלים יחסים בתוך משפחה: כשיש אמון, שותפות, הקשבה הבית פורח. כשיש אדישות, כוחנות או ניכור גם הבית עלול לקרוס.
המשפחה כקרקע קודש
פרשות בהרבחוקותיי מבקשות מאיתנו להביט אחרת על רכוש, זמן, שייכות אך המסר החבוי בהן גדול יותר: האדמה שלנו היא מתנה, אך גם המשפחה שלנו היא מתנה. היא דורשת גבולות, חמלה, מחילה וראייה של הטווח הארוך.
אם נשכיל "לשבות" מריבים, "לשחרר" קונפליקטים ישנים, "לגאול" בני משפחה שנפלו ולהאמין שגם אחרי תקופה קשה יש יובל ויש התחלה חדשה נוכל לא רק לקיים את התורה, אלא גם להחיות את הבית.
אוהב את התוכן של גילי פוגל? בוא לעקוב אחריו עכשיו
חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים
ּשלח/י לכתב מדוע לדעתך התוכן לא מתאים לחבּוּרֶה?
