עסקת חטופים? זו הדרך שמציע הרבי בשיחה עכשווית

אנו מגישים שיחה מעניינת של הרבי מלך המשיח, ממוצאי שבת פרשת 'במדבר' תשל"ט, בנוגע לנושא של עסקת שחרור של מחבלים רבים תמורת מיעוט יהודים • השיחה נאמרה לאחר עיסקת חילופי החייל השבוי אברהם עמרם, תמורת 76 מחבלים • 'המדובר על מעשה שאי אפשר להתחרט!! השבעים וכמה נמצאים בחופש ובמקום כזה אשר רחמנא ליצלן היה לא תהיה, לא נראית שום סיבה מדוע שלא ישתדלו שוב, היה לא תהיה'.. • להאזנה לדברי הרבי – חפשו בגוגל 'אתר לחלוחית גאולתית'

•••

לקריאת השיחה (בתרגום ללשון הקודש):

'והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת.. אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשביה ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד), עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארצות הברית חתמה חוזה דומה לזה עם ברית המועצות, עם רוסיה, והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה. אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי כמה וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי שבעים.

והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שעל ידי איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי.

וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!!.. אבל מאחר שאי אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית הסוהר לא על עניינים של מה בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים.

המדובר על מעשה שאי אפשר להתחרט!! השבעים וכמה נמצאים בחופש ובמקום כזה אשר רחמנא ליצלן היה לא תהיה, לא נראית שום סיבה מדוע שלא ישתדלו שוב, היה לא תהיה!! וכאמור לעיל, שאין זה רק העניין כפי שהוא לעצמו, רואים את השיטה, רחמנא ליצלן, שנקטו בה.. אלו שמאיימים ולוחצים שאין דבר שלא יכולים לפעול, רחמנא ליצלן.

והראיה: אין ענין גדול יותר, וויתור גדול יותר, ונסיגה גדולה יותר מכך שאחזו שנים רצופות במעמד ומצב זה והתעקשו, ורחמנא ליצלן איבדו כמה נפשות מישראל בגלל שיטה זו – ופתאום שחררו שלושים וכמה! שזה חלק מהשיטה הכללית, ש'השיטה' היא: ההיפך מ'ואולך אתכם קוממיות'. כאמור בהתוועדות שלפנני זה, כאשר יורקים, רחמנא ליצלן, והוא יודע שזו יריקה בפנים – מרמה הוא את השני שזה גשמי ברכה! הוא אומר לו לברך 'הטוב והמטיב – 'לא ברכה בפועל, אלא עשיית סעודה ונתינת 'מזל טוב' וריקודים ברחובות והנפת דגל, עם כל הדברים הקשורים בכך!'..

שיחה מוצאי שבת פרשת 'במדבר' תשל"ט, בלתי מוגה.