מיהו 'עובד השם' אמיתי בתפילה? סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי

בישיבת 'תומכי תמימים' בפוקינג, לאחר תקופה שמרבית בחורי הישיבה התפללו באריכות, הגיעה החלטה לסגור עד חדר האוכל עד לשעת הסדר. מרבית הבחורים וויתרו על 'עבודת התפילה' בשביל שיספיקו לאכול, אך היו מספר תמימים שעל אף שהרעב היה גדול הם המשיכו לעבוד את השם בעקשנות באריכות התפילה • כיצד הגיב לכך המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב ע"ה? סיפור מופלא על עבודת התפילה של הרב זלמן טוביה אבלסקי ע"ה, לרגל ה'יארצייט' בכ"ט סיוון • לסיפור המלא

•••

הייתה תקופה בישיבה 'תומכי תמימים ליובאוויטש' במחנה הפליטים בפוקינג, שמרבית תלמידי הישיבה היו מאריכים בתפילה. לאחר תלונות חוזרות ונשנות מצד טבח הישיבה, שהוא לא יכול כך לנהל את חדר האוכל, מאחר שעליו להיות שם כל היום בכדי לתת לבחורים אוכל (כל אחד לפי הזמן שסיים את תפילתו), החליט המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב ע"ה, שלא ייתכן שמצב כזה יימשך, ובעקבות כך ציווה שעד שעת תחילת ה'סדר', ייסגר חדר האוכל.

היו כמה תמימים בודדים, ביניהם הגה"ח ר' זלמן טוביה אבלסקי ע"ה (לימים שליח הרבי הריי"צ לרומניה, ובהמשך רבה של מולדובה בשליחות נשיא דורנו), שהיה מהבחורים ה'עובדים' הבולטים בישיבה, שהחליטו להמשיך להתפלל באריכות, על אף העובדה שנשארו רעבים ללחם.. כאשר המשפיע ר' ניסן ראה זאת, הוא הבין שאלו הם תמימים 'עובדי השם' באמת ובתמים, ובמילא נתן להם אישור להמשיך לשפוך את נפשם לפני קונם, ללא הגבלת זמן כלל, ואף ביקש מהטבח לדאוג להם לאוכל מזין..