מה גרם לשוטרים לברוח מהרבי הריי"צ? • סיפורים לרגל ההילולא

מדוע הרבי הריי"צ חייך לאחר נפילתו הקשה על הריצפה? כיצד עזר הרבי הריי"צ לגביר שנלחם בו? איך מתאר הרבי מלך המשיח את אריכות תפילתו של הרבי הריי"צ בבית האסורים? ממה ברחו השוטרים והצלמים? וכיצד לבסוף הסכים הרבי הריי"צ להצטלם? • לקט סיפורים מיוחדים לרגל ההילולא של הרבי הריי"צ ביו"ד שבט • לקריאה

•••

מדוע חייך הרבי?

סיפר הרב יחזקאל פייגין הי"ד, שהיה מזכירו של הרבי הריי"צ:

הדבר ארע בזמן שהותו של הרבי באוטבוצק. בוקר אחד, שמעתי קול חבטה מחדרו של הרבי הריי"צ. נכנסתי אל החדר במהירות וראיתי את הרבי יושב על הרצפה ומחייך. עזרתי לרבי לקום ושאלתי אותו האם הוא קיבל מכה. הרבי ענה לי: אכן קיבלתי מכה חזקה ביד ואודה לך באם תקרא לרופא. שאלתי את הרבי: אם כן, מדוע הרבי חייך?

השיב לי הרבי: כאשר התעוררתי בבוקר הייתה לי הרגשה שמשהו לא טוב עומד להתרחש, אך לא ידעתי מי אמור לסבול מכך. כעת, כשנוכחתי לראות שהדבר הרע קרה לי, הודיתי לקדוש ברוך הוא על כך שלא סבל אדם אחר ולכן חייכתי..

מי עזר לגביר ה'מתנגד' שירד מנכסיו?

סיפר הרב מענדל בוימגרטן: הייתי אז בחור בישיבת תומכי תמימים שב-770. הייתה אז הוראה של הרבי הריי"צ, שכל אחד מן הבחורים בישיבה ישתדל לקרוא בתורה באחד מבתי הכנסת בשכונה. (באותה תקופה, הייתה קראון-הייטס שכונה מאוכלסת ביהודים רבים מחוגים שונים, וכך יכלו הבחורים לקרבם לחסידות). אני מצאתי בית כנסת אחד המרוחק כשעה וחצי מביתי והייתי הולך לשם כל שבת.

באותו בית הכנסת התפלל גביר אחד, שהיה מרבה ללעוג ולדבר נגד הרבי הריי"צ וחסידיו. במשך הזמן התהפך הגלגל ואותו גביר ירד מנכסיו. בצר לו החליט לפרסם מודעה בעיתון. מפני שלא היה בכיסו די כסף למודעה מכובדת, פרסם רק שורה אחת בזה הלשון: 'יהודי זקוק לפרנסה. אנא שילחו את תרומותיכם לכתובת'..!

לצערו הגדול אף אחד לא הגיב למודעה. האחד והיחיד ששם לב למודעה ושלח אליו תרומה, היה הרבי הריי"צ, אותו הרבי שהגביר נהג לדבר נגדו. בשבת הקרובה מיהר הגביר ועלה לבימה שם סיפר את סיפורו וביקש מחילה ברבים מעם הרבי. מיני אז, השתנה כמובן יחסו אל הרבי מן הקצה אל הקצה..

תפילתו של הרבי הריי"צ בבית הכלא

סיפר הרבי מלך המשיח בהתוועדות: כאשר היה מורי וחמי (הרבי הריי"צ) בבית הסוהר ברוסיה, היה מתפלל בכל יום באריכות ובהתבוננות והיה מתענה כל יום ואוכל רק בלילה. באחד הימים הגיעו לצלם אותו, כשהיה באמצע התפילה. למרות שהצלמים הגויים לא היו רגילים לראות יהודי עטוף בטלית ומתפלל, ובוודאי שלא היו אמורים להתפעל מכך, השפיע הדבר עליהם. הם אחזו בידו ובגופו וטילטלו אותו בחזקה כדי שיפנה אליהם ויוכלו לצלמו.

כנראה הרבי עמד אז באמצע התפילה במקום שאסור להפסיק בו, וגם לא ידע לשם מה באו. כאשר הסתובב לעברם וראה שעומדים גויים ומצלמה בידם, עשה לעברם תנועה בידו. הם נבהלו וברחו מהמקום. יש לזכור שהיה זה בבית כלא שמור ומסוכן מאוד, והצלמים גם הם הגיעו עם שומרים, אך הם ברחו! הדבר עשה רושם עצום על האסירים שישבו עם הרבי בחדרו, והם סיפרו לו לאחר מכן על מה שאירע.

אחר כך הצלמים הגיעו שוב והסבירו לרבי לשם מה הם הגיעו. התיישב הרבי על כיסא שהיה שם, כשכיפה לראשו, והוציא את כל הארבע הציציות של הטלית קטן שלו, כדי שלא רק שתי הכנפות ייראו, אלא גם האחוריות. הצלמים ניסו להתווכח איתו וטענו שבתמונה שמצלמים במקום זה לא חשוב שהציציות ייראו.. אבל הרבי אמר שאם רוצים לצלם אותו, צריכים לצלם אותו כפי שהוא נראה! ואכן, צילמו אותו עם הציצית.