חינוך מואר באור הנרות

מאת עובדיה אהרון מחנך בת"ת בית יוסף טבריה

חג החנוכה פרס צילו עלינו ונושא בכנפיו שפע של אור, מרצדים הנרות באור יקרות בחנוכיות מפוארות, נראה כי נאבקים הם בכוחות האור והחושך.

באוויר ריח הלביבות המטוגנות בשמן זכר לנס ומוכנות במסירות ובחריצות על ידי נשות החיל.

בתקופת בית המקדש השני רצתה מלכות יון הרשעה לאבד כל סממן יהודי, לטמא ולהוסיף חושך, להשמיד את הרוחניות של עם ישראל. בחסדי ה' גברו החשמונאים עליהם, וטיהרו את המקדש ומצאו פח אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של הכהן  הגדול, מאחר ונעשה נס בעצם מציאת פך השמן והמשיך עוד והספיק לשמונה ימים- אנו חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים.

מלבד זאת שסיפור חנוכה מרתק, טמונים בו דברים נפלאים השזורים בקשרי זהב ופז ,וקשורים בקשר חזק וישיר לחינוכם של ילדינו- ילדי ישראל.

מספר עניינים המוכרים לנו, אך ברצוני בזאת להאיר עליהם אור נוסף מאור הנרות המיוחד לימים אלו, ולצרפם יחד היטב:

טרם כך נקדים שתי נקודות:

א.    שם החג חנוכה: מזכיר לנו את המילה חינוך, לא בכדי נבחר חג החנוכה לסמל זאת, בחג שמדליקים את הנרות שהם סמל למלחמת האור בחושך, בו ראוי לחנך את ילדינו ולהסביר להם את ההבדלים בין אור לחושך, בין מותר לאסור, בין טוב לרע, בין עיקר לטפל.

ב.      "הנרות הללו קודש הם" וכו' : ילדי ישראל קודש הם ועלינו להרגיל אותם ולחנכם לדרך הישר כפי שמתאים לכל אחד מהם בדרכו הוא, היינו חנוך לנער על פי דרכו…

ולכן יש קשר ישיר לדברי הגמרא במסכת שבת " כל הזהיר בנר שבת וחנוכה זוכה לבני תלמידי חכמים"- לולי זה לא היה מובן לנו מה הקשר בין הדלקת נרות לבין חינוך הילדים דייקא.

 

לאחר הדברים האלה נעמיק פנימה ונראה איפה טמונות נקודות בהן נתמיד ,נפנים ונוכל להצליח בחינוך ילדינו:

1.      מפורסמים דברי חז"ל בבראשית רבה:

אמרו היוונים לעם ישראל "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".  בימים ההם לא היה בנמצא כלי אוכל להאכלת התינוקות, ולכן קרן השור נחתכה בקצה הצר, ושימשה ליונקים כדוגמת הבקבוק בזמן הזה.

לכאורה תמוה הדבר: וכי יונק שבימיו הראשונים לא מכיר את הנמצאים מימינו ומשמאלו יושפע ממשפט שכתוב לידו?

האין בנמצא מעשה משמעותי יותר שעימו ניתן להשפיע על התינוקות?

–         אלא היוונים שחכמים היו ידעו והבינו את הכוח והמשמעות של "גרסא דינקותא"- כוחו של הרגל המוטמע בילד מגיל קטן.

ולכן השקיעו מאמצים רבים לכתוב דווקא על קרן השור- אע"פ שנדמה שהתינוק לא מבין דבר, אך בעצם זה שרואה משפט כזה מגיל קטן סופו שיחלחל ויכנס לליבו.

הלכה למעשה: נפנים כי חינוך מתחיל מגיל צעיר ואם ברצוננו להנחיל חינוך אמיתי וישר, עלינו להתחיל מינקות ולא להתעורר רק בבגרותו. נרגיל בנועם מגיל הינקות לחינוך טהור, לחינוך נעים וחיובי מאיר ומזמין.

2.      עוד ראיתי בעניין קרן השור בספר "הלקח והלבוב" פירוש נפלא:

בו הוא מסביר מדוע היה ציווי דווקא בכתיבה על קרן השור, וכי אם היו כותבים זאת בעריסתו של הינוקא לא הייתה השפעה דומה?

אלא כך אמר: דע לך כי השור בא להזכיר לעמ"י דברים לא טובים:

א.    חטא העגל ככתוב בתהילים: תבנית שור אוכל עשב"

ב.      להזכיר את מעשה ראובן באוהל אביו- שאע"פ שחזר בתשובה נלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף ככתוב: "בכור שורו הדר לו"

 המשותף בין שני הדברים שבאו היוונים להזכיר הנ"ל לעמ"י וברצונם לייאש את עמ"י ולומר להם- למרות שחזרתם בתשובה ה' לא מקבל זאת ולכן נענשתם.

ככתוב בתהילים: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" ועל זאת עונה הקב"ה למשה "אחוז בכסא כבודי ותן להם תשובה" ומשמעות הדבר שמשה ענה שתשובה מגיעה עד כסא הכבוד!

הלכה למעשה: בחיים ובחינוך הילדים נתקלים אנו בעליות ובמורדות ברגעים של אור וחושך, אל לנו ליפול ברוחנו בימי הקושי, אל לנו ליפול לחושך, עצבות וייאוש עקב כך נזכור כי בכל קושי יש הזדמנות לצמיחה וכשנפנים שגם שהכל נראה קודר, בסופו של דבר יש אור שעולה ובוקע עד כסא הכבוד.

3.      כיצד נשאב כוחות ותקווה? כיצד לא ניפול לייאוש כאמור לעיל?

נתבונן כיצד אנו מדליקים את הנרות, בכל יום מוסיף והולך היינו ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שתי נרות וכן הלאה.

הלכה למעשה: החינוך הנכון נבנה בהדרגה וכשם שאנו לא מדליקים את כל הנרות מהיום הראשון כך ניגש לחינוך. כאשר ברצוננו להגיע למטרה מסוימת לא נקפוץ את כל המדרגות בפעם אחת אלא לאחר שהצבנו את המטרה, נעלה שלב שלב- בבחינת מוסיף והולך.

וכשם שבכל יום אנו מתמידים בעקביות בהדלקת הנרות, כך נהיה עקביים במטרות שהצבנו לעצמינו בחינוך הילדים. ובע"ה בדרך זו סוף ההצלחה לבא.

4.      נקודות נוספות של אור נמצא באור הנרות כמאמר הנאמר "מעט אור דוחה הרבה מהחושך"- זהו כוחות של הטוב כך נצחו מעטים את הרבים, צדיקים את הרשעים.

הלכה למעשה: כשילד עושה מעשה אחד טוב כוחו רב ומאיר נשאב מכך כוח ועוצמות הלאה, נביט תמיד באור חיובי בשלהבת העולה, נעודד וניתן למעשה החיובי משקל כבד יותר ממעשה שלילי.

–         מוטיב דומה ניתן לראות בנס חנוכה: פך אחד של שמן הציל את המצב- פך אחד ויחיד וחג שלם בזכותו, מעשה אחד חיובי יכול להאיר יום שלם.

חגגו עם הילד הצלחות ומעשים טובים לפחות כמו שמחת החנוכה וראו את אור היקרות בו ינצצו עיניו…

5.      " בהעלותך את הנרות"- רש"י מפרש שתהא שלהבת עולה מאליה היינו עד שהאש תעמוד בפתילה מכח עצמה, פתילה דולקת בכוחה ומאירה בשיאה.

מכאן נלמד עיקרו של חינוך מגיע עד שנראה שהילד יציב בחינוך, עומד על דעתו הישרה, יציב והולך בתלם ברוח ישראל סבא.

 

לסיכום:

נזכור כי אנו באור בחיי ילדינו ועלינו מוטל החינוך הטהור, מהו כוחות של חינוך מינקות, אל לנו ייאוש גם ברגעי החושך, חינוך נבנה בהדרגה ובהתמדה, נשאב כוחות גם ממעשים הנראים קטנים אך חיובים.

ואזי נזכה שתחזינה עיננו במאמר הפסוק" גם כי יזקין לא יסור ממנה".

 

לסיום:

·        נזכור כי הנס אירע ע"י פך חתום רמז על שמירת מסורת ישראל כפי שנמסרה לנו חתומה.

·        כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה, אך מצווה מן המובחר בשמן זית המשמעות- שבחינוך נבחר את היעדים האיכותיים ולא יעדים הקלים לנו.

·         בסיום החג מגיע חנוכה המזבח המשמעות- זכרו כי בסופה של השקעה רבה מגיעים דברים גדולים וחשובים.

 

 

חנוכה שמח מאיר וזורח

לתגובות