הרבי הרש"ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא'

במכתב מיוחד שהוציא הרבי הרש"ב, מעורר הרבי על הנחיצות לקבוע שיעורי חסידות בכל מקום, במיוחד בספר ה'תניא', אך מזהיר בצורה חריפה שלא לחדש השכלות בלימוד ה'תניא' – שמוציאים את לימוד ה'תניא' מכוונתו האמיתית, מלבד אם זה ביאור שמוסיף בעבודת השם והתבוננות בגדולת השם בעבודת התפילה או בתיקון המידות • מתי יש ללמוד בספר 'ליקוטי תורה'? ומהיכן יהיה תקציב למימון השיעורים? • מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה חלק ממכתבו המיוחד של הרבי הרש"ב • לכתבה המלאה

•••

'התעוררו והתעודדו בכל עיר ועיר קטנה וגדולה לקבוע לימודים בחסידות באסיפה וקיבוץ יחד, בזמן מיוחד ובמקום מיוחד, בבית הכנסת מקום 'תלפיות' שהכל פונים אליו. ואל יביטו על מיעוט המתאספים, טוב כשיהיו שנים או שלושה יחד, ובזמן לא רב יאספו אליהם אם ירצה השם הרבה, ואחריתם ישגה בעזרתו יתברך. ובעיירות גדולות יקבעו לימודים באיזה בתי כנסיות, למען יהיו סמוכים ונראים להמתפללים בבתי כנסיות אלו ויתחברו אליהם אם ירצה השם.

וחוק קבוע יהיה ללמוד בכל יום ויום פרק 'תניא' בין מנחה למעריב או תיכף אחר תפילת ערבית, והאומר את הפרק 'תניא' לא יחכם בהתחכמות של סכלות להרחיב בו הדיבור, לדקדק בתיבותיו ואותיותיו ולהשכיל בהם השכלות הבדוים מליבו. ולהשומעים לי אני מזהיר בזה הזהרה [אזהרה] גדולה שלא ללמוד 'תניא' באופן כזה.

ידוע ומפורסם הוא שאין לך תיבה ואות ב'תניא', שאין בהם תילי תילים של כוונות בעמקי סתרי התורה, אבל זה היה ידוע רק לרבותינו הקדושים ומביאורי כבוד קדושת אדוני אבי זקני מורי ורבי זצוקללה"ה נבג"ם [הרבי ה'צמח צדק'], על איזה פרקים יכולים להוציא איזה דברים בהבנת ה'תניא' ולא עלינו היא המלאכה הזאת. ואם היה בכוחי כמעט הייתי אוסר באיסור גמור להשכיל השכלות ב'תניא', כי לבד זאת שלא יגיעו לעומקן ואמיתתן של הדברים, וקרוב יותר שאין האמת כן בכוונתו הקדושה. הנה זה גורם הפסק הלימוד וגם מוציא את לימוד ה'תניא' מכוונתו האמיתית.

ואם גדולי החסידים נשמתם עדן למדו 'תניא' באופן כזה, וודאי היה להם בזה דברי קבלה, ובדרך כלל אין אנו מדברים אודותם, והם יושבים בגן עדן ונהנין מזיו תורתן ועבודתן כו'. ורק בעניני עבודה יכולים להרחיב הדיבור בלימוד ה'תניא' כאשר מפורש שמעתי מכבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי זצוקללה"ה נבג"מ [הרבי הרש"ב] אשר ענייני עבודה שיכולים לקשר בדברי ה'תניא', עם היות שאין זה הכוונה האמיתית בהדברים האלו, מותר לדבר ולהרחיב בהם הדיבור.

ומכל פרק צריכים ליקח ארויס נעמען [= להוציא מתוכו] תוכן הענין אם יש בו דרך עבודה או התבוננות פרטיות או עצה פרטיות. ולבד זה לקבוע זמן על לימוד 'ליקוטי תורה' וכאי גוונא בלילה וליל שבת קודש (או קודם אור הבוקר או ביום שבת קודש) ומוצאי שבת קודש, באלו הג' זמנים יהיה חוק קבוע בלי נדר ללמוד יחד איזה שעות רצופות. וכל דרוש יחזרו עליו עוד הפעם, ואם הענין דורש יחזרו עליו כמה פעמים. וטוב לקבוע זמן ללמוד גם באחד מימי אמצע השבוע.

ובכל עיר ועיר יעשו בזה תקנות בתוקף קיום הדבר, ויכתבו בספר כל המתנדבים לבוא אל הלימוד. וגם יאספו ביניהם איזה סכום מעות שיהיה שמן למאור וכהאי גוונא, למען שלא יהיה שום מניעה ועיכוב חס ושלום אל הלימוד. ויהיה חובה על הרב והשו"בים והמלמדים והאברכים שיבואו אל הלימוד בכל הזמנים האלו, ומי שלא יבוא יענש על זה.. 

והתקנות שיעשו בזה בכל עיר ועיר כנזכר לעיל, טוב שיהיו קבועים על כותלי בית הכנסת. ובכל יומא דפגרא יתאספו בבית הכנסת, וידברו ביניהם בענייני עבודה איש את רעהו יעזרו ויחזקו לעבוד את ה' ולתקן נפשם כו'. והשם יתברך יהיה בעזרנו לבוא ולהגיע אל שלימות כוונת רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ ואור תורתם הקקדושה יאיר פנימיות נשפנו ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.. אוהבם וידידם אמת החפץ בחייהם והצלחתם.. ומצפה לראות. בהרמת קרנם ברוחניות וגשמיות. אוהב דרך אמת לעובדי השם באמת, דורש שלומם וטובתם'.

ספר 'התמים' חלק א' עמוד 294.