אם תרצו – נצא מזה

כולנו מכירים את הפסוק "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" וכולנו מכירים את שני הפירושים הסותרים ברש"י:

1..חמושים בכלי נשק (משמע שהם היו מוכנים ונכונים לצאת!)

2. חמושים אחד מחמישה יצאו והשאר מתו בשלושת ימי אפילה (משמע שרובם לא רצו בכלל לצאת)

במדרש ישנן עוד שתי דעות מרחיקות לכת: אחד מחמישים יצאו, ויש אומרים אחד מחמש מאות.

שואל הרבי מליובאוויטש[1] : מה התועלת להתווכח על מה שהיה בעבר, ועוד לספר בגנותם של אנשים מישראל, גנאי גדול מאוד, שאחרי כל הניסים שראו אינם רוצים לצאת?

למה להתעסק בזה בכלל?

הוא מותיב לה והוא מפרק לה[2] : כיון שהגאולה האחרונה תהיה בדוגמת גאולת מצרים ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") נחוץ וחשוב לספר לנו על כך כדי שנלמד מה לעשות כדי לצאת מן הגלות.

עומד יהודי שבור לב ורוצה לצאת מן הגלות, ומה הוא רואה מסביבו? הרבנים לא רוצים את הגאולה כי זה יקלקל להם את הרבנות. הגבירים לא רוצים כי זה יקלקל להם את הביזנס. ה"עסקנים החשובים" לא רוצים כי זה יקלקל להם את העסקנות. וכן הלאה. והוא , נעבעך, יהודי פשוט ושבור. אינו רב, אינו גביר, אינו "עסקן חשוב" והמשיח לא יקלקל לו שום דבר. כי הרי אין לו שום דבר. אז מה אכפת לו לרצות גאולה?

אז הוא שואל את עצמו "מה הסיכוי שלי מול כל המצב הזה? אני בודד במערכה!"

וכאן באים חז"ל ורש"י ואומרים לו : אל יפול רוחך, כרגע אתה רואה את עצמך כאחד מול חמש מאות, אבל אם תעבוד נכון תצמצם את הפער ל אחד מול חמישים. ואם תתאמץ עוד יותר זה יהיה יחס של אחד לחמישה.

ואם ממש ממש תתאמץ לא זו בלבד שתסחוף אותם אחריך, עוד גם תגרום להם לצאת מהגלות כשהם מוכנים ונכונים כולל הצטיידות בנשק.

במקום אחר[3] מוסיף הרבי שאלה קשה עוד יותר.

אם כל הרשעים מתו בימי מכת החושך לפני יציאת מצרים, על מה מקטרגים מלאכי השרת במהלך קריעת ים סוף "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, מה נשתנו אלו מאלו?"

עבודה זרה היא אחת העבירות החמורות, אם לא החמורה ביותר בתורה, אז אם עובדי עבודה זרה כן יצאו ממצרים, מי הרשעים שמתו בשלושת ימי אפילה?

הרבי עונה על כך בהסתמך על הקשר ליום כיפור:

יום הכיפורים מכפר על כל העבירות שבתורה בתנאי שהאדם מאמין בכך. אם אינו מאמין שהיום הזה מכפר לו אזי באמת אינו מכפר לו כי אין קטיגור נעשה סניגור.

לכן גם עובדי עבודה זרה זכו לצאת ממצרים רק מפני הסיבה היחידה שהם אכן האמינו בכך שזה יכול לקרות. אלו שהתייאשו ולא ציפו לזה אכן לא זכו.

הערת הכותב

הכלל הזה תקף גם לאנשי היום הזה, אלו שרואים את המתרחש סביבנו ושואלים את עצמם "איך אפשר לצאת מזה". לא יודע איך בדיוק אבל בטוח שזה תלוי באמונה שלכם שאפשר לצאת מזה.

[1] שיחת אחרון של פסח תשכ"ה (לפי התוועדות עם הרב חל"י גינזבורג)
[2] "הוא מעלה את השאלה והוא גם עונה את התשובה" (ביטוי בארמית)
[3] ליקוטי שיחות כרך יא, שיחה ראשונה לפרשת שמות