איך אפשר לשאול מה חסר בהעדר מקדש?

מאמרים רבים נכתבו לאחרונה תחת חלקה השני של כותרת מעין זו. רבים מידי. שיחות, ועדים והסברים שנים.

אנו קוראים תיאורים המחרידים על רעב, חרב ושבי המוניים, והדברים שוברים את הלב. גם אם ב"ה אנו לא טועמים את טעמם המר של הצרות הנוראיות המתוארות בקינות, וודאי שיש לכאוב על סבלם הרב של אבותינו. אך הרצון הוא לדעת מה חסר בעצם המקדש, ולא בצרות שהיו בחורבנו.

ואני זועק ממעמקי לבי:

איזה מין שאלה זו?

או,

איך אפשר לשאול שאלה כזו?

דבר שציפו לו כל הדורות, וחלמו עליו בכל שנות הגלות, ופתאום אנחנו ולא ממש מבינים לשם מה צריך אותו?

נושא המוזכר בכל התפילות, ואנו צריכים שיסבירו לנו מה חסר לנו בהעדרו?

במגילת איכה הנביא קרוע מכאב "הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי", ולנו לא כואב כלל, ואנו צריכים "הסבר"???

הנביא כותב "כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ:", והשבר אינו עולה כזעקה מלבנו?

הקב"ה שואג על כך שלוש פעמים בלילה. "ג' משמרות הוי הלילה. ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי: ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם". ואנו צריכים הסברים? אין לנו שאגה טבעית שעולה ממעמקי הלב?

כל כך התרחקנו מרגש יהודי, שעולה מכל התורה כולה, כל התפילות כולן, וליווה את עם ישראל במשך כל הדורות?

מגילת איכה אינה נותנת "הסבר" לשם מה צריך מקדש, ומה חסר כאשר הוא אינו קיים. היא בוכה ומתייפחת. "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ".

היא זועקת "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל".

היא מתייפחת "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל".

היא כואבת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת:".

היא מתחננת "זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ: נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים:".

היא מרגישה, שהעדר מקדש פירושו "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ".

ובעיקר, "כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ", השפלת ביתו של ה' "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ:".

אפשר לסכם את עיקרי הדברים בגמרא במסכת חגיגה דף ה', וזה לשונה:

"במסתרים תבכה נפשי מפני גוה". אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ו'מסתרים' שמו; מאי 'מפני גוה'? – אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים.

גאוותן של ישראל וגאוותה של מלכות שמים. אלו שני הדברים המרכזיים שחסרים בהעדר מקדש, ועליהם הקב"ה בוכה במסתרים, ושואג כל לילה.

אולי התרחקנו מהמושגים הללו, ולכן אנו צריכים הסברים אחרים.

אולי שכחנו את צורך ב"גאוותן של ישראל"?

אולי נהיינו מעט אדישים על כך ש"נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים"?

אולי בכלל שכחנו מה זה "גאוותן של ישראל", ולא הבננו שהפירוש הוא בהתאם להמשכו של אותו משפט "מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים.".

אולי חשבנו שהעיקר לשים דגש על לימוד תורה, ו"גאוותן של ישראל" הינה דבר מיותר?

ואולי גם שכחנו לשים דגש על "גאוותה של מלכות שמים", וממילא לא עסקנו בלימוד ובירור מתוך פסוקי הנביאים ודברי חז"ל איך משיגים אותה.

התוצאה, שאין לכו שום יכולת אמיתית למדוד דברים על פי הערך האמיתי שלהם, דהיינו גאוותן של ישראל וגאוותה של מלכות שמים. כך שאין לנו שום יכולת להבין בכלל מה המשמעות של בית המקדש, ומה חסר בהעדרו. ולכן אנו שואלים שאלות מבישות, ומקבלים תשובות חיוורות ביחס לאמת.

ודרך אגב,

המחשבה שבית מקדש ירים אותנו למדרגות גבוהות יותר של השראת השכינה, ואז נזכה לקרבת אלוקים, היא מאוד נכונה. אך הניסיון לתת לכך את ההסבר, שההרגשה תהיה  אושר בלתי פוסק, הגם שהיא נכונה, היא כל כך דלה ביחס למהות האמיתית של השראת השכינה בישראל.

נכון שהיא גם מביאה לכל יהודי פרטי אושר רוחני עצום, אך מהותה היא הרבה למעלה מכך. כפי שכתבה התורה "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:".

ולזה אנו זועקים "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:". לא בקשת תועלת פרטית כזו או אחרת. אלא לשוב אל ה' מצד עצמו.

כי על זה מקונן הנביא "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ". על הדברים הללו הוא אומר  "עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ:". על מה? "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ:".

לא על שום בקשה פרטית שלנו, גם היא רוחנית המבקשת קרבת אלוקים. על המקדש לכשעצמו. אל ביתו של ה' שחרב. על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו.