תיעוד דרמטי: חרדים נאזקו במהלך ההתפרצות בבית המשפט

בג״ץ דן הבוקר (ראשון) בעתירה הדורשת לאכוף באופן מיידי את פסיקתו הקודמת ולגייס בפועל את כל תלמידי הישיבות בגילי גיוס.
את הדיון מנהלים חמישה שופטים בהרכב מורחב: נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.

בעוד ההכנות לעצרת המיליון נכנסות לשלביהן הסופיים, פרסם מרן מנהיג הדור הגאון רבי דב לנדו שליט"א מכתב נדיר וחריג בהיקפו, ובו הנחיות מדויקות לציבור הרחב ולמוסדות החינוך באשר להשתתפות בעצרת. במכתבו, מתווה מרן סדרים ברורים ומוקפדים באשר להשתתפות תלמידי הישיבות והציבור הרחב, מתוך דאגה לסדר הציבורי ולכבוד התורה.

בין היתר נכתב: "ישיבות קטנות רק בפיקוח הישיבה, ילדים מגיל 8 רק בליווי והשגחת הורים, בנות סמינר יתפללו בסמינר במקביל ונשים נשואות בירושלים יהיו במתחם נפרד." מרן הדגיש את החשיבות העליונה בשמירה על קדושת שם שמים והורה: "לא להיגרר לשום עימותים עם הרשויות וזולתם, מלבד ההשתתפות בתפילה, ולקדש שם שמים בבואם ובצאתם מהעצרת."

המכתב, שנשלח לכל ראשי הישיבות ומנהלי המוסדות, נתפס כביטוי חד וברור לאחריות הציבור החרדי בשעת מבחן. בכירי עולם התורה הדגישו כי מדובר במסמך שמטרתו לשמור על אחדות הציבור ולהרחיק כל אפשרות של פרובוקציה או התנגשות עם גורמי האכיפה.

עם זאת, במקביל לשיח הציבורי סביב ההיערכות לעצרת, התרחש היום אירוע חריג בבית המשפט בירושלים. במהלך דיון שעסק בהגבלות על עצרת המיליון, קבוצה של מפגינים חרדים פרצה לפתע לאולם וצעקה קריאות מחאה. אנשי האבטחה ומשטרת ישראל השתלטו במהירות על המהומה, ובתיעוד שפורסם ברשתות נראים כמה מהמפגינים כשהם נאזקים ונלקחים החוצה תוך קריאות "יהדות אינה פשע".

בסרטון שצולם במקום ניתן לראות את רגע ההתפרצות דלתות האולם נפתחות, עשרות מפגינים נכנסים כשהם מניפים שלטים וקוראים נגד החלטות בית המשפט, והשוטרים מגיבים בנחישות. האירוע תועד מזוויות שונות וזכה להפצה רחבה ברשתות, שם עורר ויכוח ציבורי סוער בין תומכים במוחים לבין מי שראו בכך פגיעה בכבוד החוק.

במערכת המשפט הביעו דאגה מהתופעה, אך בציבור החרדי הדגישו כי מדובר בקומץ קיצוני שאינו מייצג את הרוח הכללית של העצרת, המכוונת לתפילה ולשלום.
לדברי גורמים בוועדת ההיגוי של העצרת: "אנחנו נערכים לאירוע שקט, מסודר וקדוש. מי שינסה להבעיר את השטח לא מייצג את הציבור ולא את גדולי התורה."

במהלך הדיון נשמעו חילופי דברים חריפים בין נציגי הצדדים. השופט סולברג פנה לעו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ושאל:
"מה תשובתו של אדוני לטענת נציג הישיבות שהצעדים אינם אפקטיביים?"
שרגא השיב: "אחת הסיבות היא כי בית המשפט נתן 24 דחיות. לו זה היה נאכף זה היה אפקטיבי. הסנקציות הכלכליות היו מביאות לגיוס."
סולברג הגיב: "את הנזיפה כבר קיבלנו בהכנעה. אבל מה תשובתך לכך שהצעדים אינם אפקטיביים?"

נציג הישיבות, עו"ד שמואל הורביץ, הדגיש כי יש גבול לכוח המשפטי של בג״ץ. לדבריו:
"יש דברים שבית המשפט לא יכול לפתור. אולי צריך לשנות דיסקט."
השופטת דפנה ברק-ארז הגיבה: "לצערנו השתנו הנסיבות בשנתיים האחרונות."
הורביץ הוסיף: "לא ראיתי שאפשר לכפות בשטח את הדבר הזה. איך זה מביא חרדים לצבא?"
ברק-ארז הקשתה: "אתה בכלל מייחס איזו משמעות למלחמה שהייתה פה? הכול אותו דבר?"

בהמשך הדיון התייחסה השופטת יעל וילנר למדיניות המשטרה, ותקפה את החלטת המפכ"ל שלא לעצור עריקים חרדים:
"בשורה למשתמטים אין יותר מעצרים של המשטרה?"
נציגת המדינה השיבה: "עלה בקיץ שהמשטרה לא יכולה לעצור כל אדם אקראי."
השופט גרוסקופף תהה: "זה תקף כלפי משתמטים משאר האוכלוסייה?"
נציגת המדינה השיבה בחיוב, אך השופטת ברק-ארז סיכמה בציניות: "אז יש בשורה לכלל המשתמטים בישראל שאין יותר מעצרים של המשטרה."

נציגת הפרקליטות עדכנה את השופטים כי בין ינואר לאוקטובר 2025 עוכבו 885 איש במעברי הגבול ובנתב"ג:
מתוכם 251 נעצרו, 271 עוכבה יציאתם מהארץ, ו-363 קיבלו אישור יציאה.

בהמשך ציינה נציגת הפרקליטות כי החל מיולי 2026 לא תהיה לצה"ל מגבלה בקליטת מלש"בים חרדים:
"מבחינת שר הביטחון, כדי להביא להצלחת המהלך צריך להתאים את המסלולים ולהגיע להסדר בהסכמה," אמרה.
השופט גרוסקופף שאל: "אז מבחינת שר הביטחון לא צריך כעת לגייס חרדים?"
על כך השיבה נציגת הפרקליטות: "העמדה המשפטית מחייבת את כולם. השר לא יכול להציג חוות דעת משפטית אחרת. אין שום סמכות לא לקרוא לגיוס חרדים. שר הביטחון לא מנע את הוצאת צווי הגיוס."

השופט סולברג מתח ביקורת חריפה על המדינה ועל צה"ל:
"יש הערכה רבה למסלולים שהצבא הקים לחרדים, אבל אם בסופו של דבר אנחנו מגיעים לתוספת של מאות אחדות בלבד של חיילים חרדים הולך ומתברר הצורך באמצעי אכיפה מוגברים שיביאו תוצאות."

גם השופטים האחרים הצטרפו לביקורת. השופט גרוסקופף אמר: "התחושה היא שכלפי משתמטים חילוניים או דתיים שאינם חרדים כן ננקטות פעולות אכיפה. אני מבקש לראות שאין הבדל באחוזי האכיפה."

נציגת הפרקליטות השיבה: "המטרה שלנו היא להוביל לכך שחרדים ישרתו בצה"ל, ולא למלא את מתקני הכליאה."

בתוך כך, ניכר כי בג״ץ צפוי לגבש החלטה תקדימית, שתשפיע על כלל הסוגיה הציבורית של גיוס בני ישיבות. ההרכב בראשות השופט סולברג הביע מורת רוח מהתמשכות ההליך והיעדר יישום בשטח, אך גם הבין את המורכבות החברתית והפוליטית של הנושא.

השופטת ברק-ארז סיכמה את רוח הדברים: "אין ספק שמדובר בסוגיה רגישה ביותר, אך עלינו לוודא כי פסיקות בית המשפט נאכפות הלכה למעשה, ללא הבדל במגזר, באמונה או באורח חיים."

עם סיום הדיון הורה בית המשפט לצדדים להגיש השלמות כתובות בתוך ימים אחדים. הציבור החרדי עוקב בדריכות אחר ההחלטה הצפויה, בעוד בחוץ נשמעו קריאות מחאה: "עולם התורה לא ייכנע."