מוות העיתונאית: צה"ל פורך את טענות ה CNN שהאשים את ישראל

סערת מוות העיתונאית שירים אבו עלקא ממאנת לחלוף. לאחר שב CNN האשימו את ישראל במותה מגיב הבוקר צה"ל ופורך את הטענות עליהם מבוססת ההאשמה

1. רקע – בכתבה מובאים עדויות פלסטינים מהמקום, ניתוח אודיו מסרטונים שצולמו בזירת האירוע, וצילום העץ מאחורי הנקודה בה נהרגה הכתבת שירין אבו עאקלא; כולם כהוכחה לכך שנורתה במכוון בידי צה"ל. מידע זה אינו מהווה בסיס מספק לקביעה שבכתבה, ובוודאי שלא סותר אפשרויות אחרות, כולל האפשרות שהכתבת נהרגה בידי חמושים פלסטינים. ישנו פריט מידע אחד הנדרש להוכחת זהות הנשק שהוביל למותה – הקליע, אותו מסרבים הפלסטינים להעביר עבור בדיקה פורנזית משותפת עם נציגים ישראלים ואמריקנים. בדיקה זו הוצעה על-ידי ישראל.

2. העדות המובאת בכתבה מפי העיתונאית שאת'ה הנאיישה (Shatha Hanaysha) לא מהווה ביסוס מספק למסקנה לפיה חיילים ביצעו ירי מכוון בכתבת. הנאיישה טוענת בתחקיר כי היא "יודעת שחיילי צה"ל זיהו אותה וכיוונו אש נגדה", למרות שעמדה במרחק 200 מטרים מהכוח. במרחק שכזה, אין ביכולתה לקבוע מה זיהה או לא זיהה חייל, ובמה התכוון לפגוע. יודגש כי להנאיישה היסטורית פרסומים ארוכה של תמיכה בטרור, והיא תושבת מחנה הפליטים ג'נין. בשום שלב בכתבה לא נשאלת הנאיישה כיצד הגיעה להנחות אליהן הגיעה. בנוסף, הכתבת שואלת אותה אם הירי במקום "הרגיש כמו תקיפה מכוונת". הנאיישה טוענת שכן. לא ייתכן שרגש מובא כהוכחה למקור ירי.

3. בכתבה מובאת עדותו של ג'מאל חוואיל, בכיר בפת"ח שהביע תמיכה בפיגועי טרור נגד ישראלים, כולל הפיגוע בבני ברק. חוואיל טוען כי הוא "יודע שצלף צה"לי הוציא את שירין אבו עאקלא להורג". לא ברור כיצד ידע את כוונותיו של צלף זה או אחר. ושוב, גם כאן, חוואיל לא נשאל כיצד הגיע להנחתו, או איפה בכלל עמד בזמן הירי שהרג את הכתבת.

4. בכתבה מוסבר שכוח צה"ל שהה במרחק של כ-200 מטרים מהכתבת בזמן הירי, וכי רק לכוח זה היה קו ירי ברור לעבר הכתבת. זאת, משום שהחמושים הפלסטינים היחידים שנוכחותם הוכחה, עמדו בצד השני של הכוח ולא בין הכוח לכתבת. אולם, לא נכתב כי ייתכן שגם החמושים שעמדו בצד השני של הכוח היו עם קו ירי לכתבת, וכי האזור כולו היה מלא בחמושים שירו ללא הבחנה. לסמן כביש אחד בו עמדו כוחות ובו עמדה הכתבת ולומר שהיה בין השניים קו ירי, לא מוכיח בשום אופן את העובדה שלא היו קווי ירי נוספים לכיוונה.

5. מספר עדויות שמובאות בכתבה מצביעות מצד אחד על "בוקר רגוע בג'נין בו אנשים היו בדרך לגנים ולבתי הספר", בו איש לא ציפה שיהיה ירי לכיוון הכתבת. מצד שני, מצוינת העובדה שאנשים במקום נקטו בזהירות ונמנעו מלהציץ לכיוון כוחות צה"ל, שכן היו חילופי ירי במקום. כיצד ניתן לטעון שאותו הבוקר היה רגוע, אם פלסטינים ירו מאות כדורים ללא הבחנה? ומנגד, כיצד מתאפשר לומר שלא מדובר באזור לחימה פעיל, אם הפלסטינים המרואיינים בכתבה, בעצמם, מציינים שלא רצו להתקרב לאזור בו עמדו הכוחות.

6. שאת'ה הנאיישה טוענת כי היא ושירין אבו עאקלא עמדו בין חמש לעשר דקות בפינת רחוב הרחוק כ-200 מטר מכוח צה"ל. לכן, לדבריה, "ידעה שזיהו אותן כעיתונאיות", ושבטוח היה להתקרב לכיוון הכוחות. ראשית, לא ברור כיצד שאת'ה יודעת אם זוהתה או לא. שנית, מדוע רצתה להתקרב לאזור לחימה פעיל?

7. מספר עדים הטוענים כי עמדו במרחק של כ-200 מטרים מהכוחות, גורסים שזיהו נשק צה"לי יורה בכתבת. במרחק כזה ובסיטואציה מלחמתית הכוללת חילופי אש רבים, מדובר במסקנה לא סבירה.

8. הסאונד שנבחן כחלק מהכתבה מתייחס לכמה שניות מתוך סרטון ארוך יותר, הכולל בתוכו אש נוספת, גם ספורדית וגם מדויקת.

9. כריס קוב-סמית' מובא בכתבה כמומחה לנושאי אמל"ח, ומעיד כי מדובר בתקיפה מכוונת של כוחות צה"ל. קוב-סמית' בעל רקורד אנטי-ישראלי מובהק, והפיק מספר עבודות נגד ישראל וצה"ל בעברו. ב-CNN לא מציינים זאת.