חוק הגיוס: הושגו הסכמות של סנקציות חסרות תקדים נגד בחורים

"שעון החול" של הגיוס החל לתקתק: עקרונות חוק הגיוס החדש סוכמו, והסנקציות הדרקוניות בדרך לחקיקה
לאחר לילה מותח של כיפופי ידיים פוליטיים, הצליחה ממשלת ישראל הבוקר (חמישי, ט"ז בסיוון תשפ"ה) למנוע את פיזורה. ההצעה לפיזור הכנסת נדחתה ברוב של 61 מתנגדים מול 53 תומכים, בזכות הסכמות שהושגו ברגע האחרון בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, לבין הסיעות החרדיות. מתווה חוק הגיוס החדש, שגובש במאמץ רב, מציג שורה של סנקציות אישיות ומוסדיות חסרות תקדים נגד בחורי ישיבות ומוסדות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, והוא צפוי לעלות בקרוב להצבעה בכנסת.

הלילה שבין רביעי לחמישי היה אחד המתוחים ביותר שידעה המערכת הפוליטית בשנים האחרונות. בזמן שהאופוזיציה התייצבה מאחורי הצעת חוק לפיזור הכנסת במטרה להפיל את הממשלה, הצליחה הקואליציה להגיע להבנות פנימיות קריטיות שהסירו את האיום. ההצעה לפיזור הכנסת נדחתה לבסוף, כאשר מפלגות דגל התורה וש"ס התנגדו באופן מובהק לפיזור, בעוד חלק מחברי אגודת ישראל הצביעו בעד.

עמדת המפלגות החרדיות בהצבעה על פיזור הכנסת שיקפה מורכבות פנימית. למרות העמדה האחידה של דגל התורה וש"ס נגד פיזור, בתוך אגודת ישראל נרשמו חילוקי דעות פנימיים. השר יצחק גולדקנופף, סגן השר יעקב טסלר וח"כ משה רוט תמכו בעד פיזור הכנסת. כעת, מששרדה הממשלה, צפוי השר גולדקנופף להתפטר במסגרת "החוק הנורווגי" ולשוב לכנסת, כאשר ח"כ משה רוט יסיים את כהונתו הפרלמנטרית.

ההתלבטות הפנימית במפלגות החרדיות נמשכה שעות ארוכות, עם דיווחים סותרים שזרמו מאחורי הקלעים. ההבנות שהושגו לבסוף אפשרו לממשלה לשרוד, והן מהוות בסיס לחקיקת חוק הגיוס החדש, שאמור להחליף את חוק הפטור מגיוס שנפסל על ידי בג"ץ.

המתווה המוסכם של חוק הגיוס, שאושר על ידי הממשלה כעקרונות, מציג שינויים דרמטיים ומחמירים כאחד. החוק, שטרם עבר את כל שלבי החקיקה בכנסת, כולל יעדים ברורים, סנקציות אישיות ומוסדיות, ואף מנגנון פקיעה.

1. בריכת הגיוס ויעדים:

גיל הגיוס: גילאי המתגייסים יוגדרו בין 18 ל-26.
יעדי גיוס הדרגתיים:שנה ראשונה: גיוס של 4,800 חרדים.
שנה שנייה: גיוס של 5,700 חרדים.
תוך חמש שנים: היעד הוא ש-50% מכלל מחזור הגיוס החרדי יתגייסו.
גמישות ביעדים: במקרה שיושגו 95% מהיעד בלבד, זה ייחשב כעמידה ביעדים ולא יופעלו סנקציות.
איפוס בריכת הגיוס: עם כניסת החוק לתוקף, כל בני הישיבות בגילאי 18-26 יוחזרו ל"בריכת הגיוס" וייאלצו להסדיר מחדש את מעמדם מול צה"ל. גם עריקים יקבלו סטטוס זמני של "בן ישיבה" לצורך יישום החוק.
2. סנקציות אישיות (מידיות ומדורגות):

הסנקציות על בחורי ישיבות יופעלו באופן מיידי, גם אם המדינה תעמוד ביעדים, כל עוד הצעיר לא הסדיר את מעמדו. אלו צעדים חסרי תקדים בחומרתם:

איסור יציאה לחו"ל: לרווקים (עם ועדת חריגים).
איסור הוצאת רישיון נהיגה: וכן התליית רישיונות נהיגה קיימים עבור צעירים חרדים המחויבים בגיוס.
שלילת נקודות זיכוי במס: למי שעובד (כלומר, לא לומד ולא מתגייס), עד גיל 26.
שלילת סבסוד ללימודים אקדמיים.
מבחני סנקציות תקופתיים:

חצי שנתי: אם לא עמדו ביעד החצי-שנתי, ישללו בחצי השנה השנייה: הנחה במעונות והנחה בתחבורה ציבורית לבחורי ישיבות ואברכים.
שנתי (שנתיים ראשונות): אם המדינה לא תעמוד ביעדים בשנתיים הראשונות, תתווספנה סנקציות כלכליות אישיות נוספות: הפסקת מימון למעונות יום, ביטול זכאות ל"מחיר למשתכן", ביטול דמי ביטוח לאומי, ביטול הנחות בתחבורה ציבורית (מעבר לשלילה הקודמת), וביטול סבסוד לדירות בפריפריה.
שנה שלישית: אם עדיין לא עמדו ביעדים תתווסף שלילת סבסוד מס רכישה לדירה ראשונה וסבסוד לצהרונים.
שנה רביעית: אם בשנה הרביעית לא יושגו היעדים החוק יפקע אוטומטית.
3. סנקציות מוסדיות על ישיבות:

מנגנון חמור של סנקציות תקציביות יופעל על הישיבות עצמן כבר מהשנה הראשונה:

עמידה ב-95% ומעלה: לא תהיה פגיעה בתקציב.
עמידה בין 75% ל-95%: קיצוץ של עד 50% מתקציב הישיבות, בהתאם לסטייה מהיעד.
עמידה בפחות מ-75% מהיעד: 100% מתקציב הישיבות יבוטל.
מנגנוני בקרה ופקיעת חוק:

החוק יוגדר כהוראת שעה לתקופה של 6 שנים. אם לאחר ארבע שנים לא תושג עמידה רציפה ביעדי הגיוס השנתיים החוק יתבטל אוטומטית. אם כן תושג עמידה ביעדים, הוא יוארך בשנה נוספת בכל פעם. בנוסף, תוקם ועדה ציבורית מיוחדת שתבחן את הכשלים ותמליץ על צעדים, כולל שינויי חקיקה, אם היעדים לא יושגו שלוש שנים רצופות. ועדה מקצועית נוספת תבחן מסלולים חרדיים ותוכל לשקול הקלות בסנקציות אם מסלולים אלו עומדים בדרישות הסף מצה"ל.

סערה במליאת הכנסת ותגובות ראשונות:

ההסכמות על חוק הגיוס עוררו סערה רבתי במליאת הכנסת. יו"ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, תקף בחריפות את ההסכמות: "על מה ישבתם? על מה הסכמתם? מה כל הסיפור הזה? על הסנקציות? מי יקבל ומי לא יקבל ומתי? למה הבנים שלי מקבלים צו והולכים לצבא בלי סנקציות, בלי שאלות?". דבריו משקפים את זעם הציבור הכללי, הרואה בחוק החדש פשרה שאינה מספקת.

בכירים במפלגות החרדיות, על אף ההסכמות, העריכו הלילה כי "זה לא חוק קל לציבור החרדי", אך הוסיפו כי הוא "עדיף מהמצב היום", שהיה עלול להוביל לגיוס המוני של בני ישיבות ללא מתווה מסודר. ההישג המשמעותי להמשך שרידותה של הממשלה נרשם על שמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וידידו יו"ר ש"ס אריה דרעי, שפעלו במאמצים משולבים למנוע את פיזור הכנסת.

כעת, הכדור עובר לוועדת החוץ והביטחון, בה צפויים להתקיים דיונים והצבעות על החוק בתוך שבוע וחצי עד שבועיים, זאת בתקווה שההסכמות הפוליטיות לא יתפוצצו בדרך. החוק החדש צפוי לעמוד במבחן בג"ץ, שצפוי לבחון את מידתיותו ויכולתו לעמוד בעקרון השוויון בנטל, וייתכן כי יגרור עתירות נוספות.