יום שני, 16/09/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » יהדות

ט"ו באב – חג שצמח מלמטה

הנביא קורא ליום ט"ו באב "חג השם בשילה מימים ימימה" איך זה חג השם שלא מופיע בתורה? ומתי הוא התחיל?

22:26 ,19/08/24
בינה מלאכותית
קרדיט: בינה מלאכותית / בנות ישראל מחוללות בכרמים
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים.

המשנה מספרת לנו על חג לא מוכר בימינו, איפה הוא מוזכר לראשונה? בספר שופטים.
"הנה חג השם בשילה, מימים ימימה"

חג השם? איפה הוא נכתב בתורה?

ועוד "מימים ימימה"? ממתי?  

בסוף ספר שופטים, אחרי אירוע עצוב ומביש מאוד שקרה בין שבט בנימין לכלל ישראל, מופיע לראשונה החג בו בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים וכל מי שמחפש את זיווגו נפנה לשם.

מסתבר שהחג הזה נולד עוד לפני תקופת השופטים, אולי מיד עם כניסתם לארץ: "מימים ימימה".

מי התקין אותו? בני ישראל עצמם! והיו להם כמה סיבות גם לקרוא לו "חג השם".

לדעתי, שלוש סיבות היו כבר קיימות לפני האירוע של "פילגש בגבעה"

1. "יום שכלו בו מתי מדבר". נפתח דף חדש ביחסי ישראל-הקב"ה. דור החגבים איננו. במקומו בא דור שלא חווה עבדות מעולם ויש לו אמונה וביטחון ביכולתו לכבוש את הארץ המובטחת. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

2. "הותרו שבטים לבוא זה בזה". יש נחת רוח לפני הקב"ה כאשר ישראל מאוחדים. עד כדי כך שכל הבנות לובשות דווקא לבן וכל אחת יוצאת לחולל ולמצוא לה חתן כשהיא לבושה דווקא בשמלה של חברתה. מזכיר קצת את משלוח המנות של פורים ואת האחדות שמתקנת את "עם מפוזר ומפורד".

3. "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה" יש נחת רוח לפניו כאשר ישראל מוסיפים עוד זמן ללימוד התורה.

על כל זה יש להוסיף את השמחה המתחוללת בשמים על כל זוג חדש שבונה בית נאמן בישראל.

סיבה נוספת באה לאחר אירוע "פילגש בגבעה"

4. "הותר שבט בנימין לבוא בקהל". אמנם בני בנימין חטאו חטא שיש בו קלון גדול. אבל לא ייתכן למחוק אבן אחת מאבני החושן. אנחנו י"ב שבטים לא יותר, לא פחות. לכל אחד המיוחדות שלו אבל זו לא סיבה להתבדל ולהתרחק מבני השבט השני. [1]

ט"ו באב הוא חג שלא בא "מלמעלה". הוא צמח "מלמטה" וקיבל הסכמה מאת השם.

לומדי תנ"ך יודעים: ישנו עוד חג אחד בתנ"ך שהומצא בידי אדם ונזרק לפח האשפה של ההיסטוריה: ירבעם המלך ניסה למחוק את חג הסוכות והתקין בממלכתו "חג אשר בדא מליבו" ביום ט"ו בחשון. מסתבר שכבר בסמוך אחרי מותו של ירבעם נשכח החג המדומיין הזה מתושבי ממלכת ישראל. ואין זכר ל"חג" הזה אחרי מות ירבעם.

אם הגעתם עד כאן, תסלחו לי על העקיצה הבאה:

בימינו, בחודש אייר ישנם שני חגים שהומצאו בידי אדם. יום העצמאות ויום ירושלים. אחד מהם קרוב (לצערי) לכיוון של ירבעם ואילו השני קרוב יותר לצד של ט"ו באב. אבל תקוותנו חזקה שילמדו תועים בינה והכל יחזור אל חיק הקדושה.

[1] חז"ל מזכירים סיבות נוספות לחשיבותו של ט"ו באב, אבל הסיבות הללו באו לעולם אחרי כתיבת ספר שופטים.

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

2 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. דוד הגיב:

    מדהים, אבל יש שיגידו שגם יום העצמאות קיבל אישור מלמעלה…

    1. אלחנן רפאלי הגיב:

      אכן יש לקוות שגם זה יקרה.

כתבות נוספות של אלחנן רפאלי
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו