ימי תמוז

זֶה כְּבָר שָׁנִים
שֶׁאֲנִי אִישׁ שֶׁל שִׁנּוּיִים
נָע וָנָד בָּאָרֶץ
וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּפֶּרֶץ.
אֵלּוּ כְּבָר תְּקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת
שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר עֲמֻקּוֹת
מִי אֲנִי וּלְאָן אֲנִי שׁוֹאֵף
לְמָה הַדִּמְיוֹן וּלְמָה הַתֹּקֶף.
כֵּן. אֵלּוּ יָמִים מְעַיְּפִים
הַתְּשִׁישׁוּת הִיא דֶּרֶךְ חַיִּים.

וַאֲנִי תּוֹהֶה מָה עָדִיף בִּימֵי תַּמּוּז
לִדְרֹךְ בַּמָּקוֹם בְּלִי לָזוּז
לִבְחֹר בְּשֶׁקֶט וְיַצִּיבוּת
אוֹ שֶׁמָּא בתְנוּעָה וְהִסְתַּגְּלוּת.
וּבְלֵילוֹת כָּאֵלֶּה אֲנִי לֹא נִרְדָּם
רוֹצֶה לִהְיוֹת פָּשׁוּט אֲבָל מוּרָם
לִטְרֹף הַכֹּל וְלִישֹׁן בּוֹ זְמַנִּית
לָגוּר בָּהָר אֲבָל לִנְשֹׁם תַּחְתִּית.
וּבְתוֹךְ דִּיאָלוֹג פְּנִימִי
כְּשֶׁכְּבָר בָּרוּר כִּי הַכֹּל זְמַנִּי
כְּשֶׁשֶּׁקֶר עָיֵף וּמְצִיאוּת בְּתוֹכִי
זֶה בָּרוּר – אֲנִי חַי אֲנִי מֵת
                           – אֲבָל נִצְחִי.