דבר תורה ניהולי פרשת חוקת

פרשת חוקת נפתחת בפרשת פרה אדומה . בני ישראל נדרשים להביא למשה רבינו פרה אדומה ששערותיה בצבע אדום חום , שאין בה מום ושלא עלה עול . התורה מתארת את תהליך הקרבת הפרה האדומה אך לא מפרטת את הסיבה ותכלית המצווה. לא סתם מובאת פרשה זו בפרשת חוקת להראות שיש חוקה – דבר שלא מערערים עליו גם אם לא מבינים את המהות שעומדת מאחריו.

לאחר 38 שנים במדבר נפטרה מרים. עם מותה נעלם סלע המים שממנו נבעו בזכות מרים . לאחר שלושה ימים ללא מים החל , שוב, העם להתלונן ולריב עם משה  , "וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גווענו בגוע אחינו לפני ה' ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו". משה פונה לה', ומבקש סיוע . ה' אומר למשה לדבר לסלע ואז יקרה נס וייצא  ממנו מים , אך משה לא עושה כן ומכה בסלע . לאור זאת ה' מחליט להעניש את משה ואהרון , באי כניסה לארץ . "יען כי לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". מכאן למדים שה' מדקדק עם הצדיקים יותר מאשר עם שאר העם.

משה הבין כי לא ייכנס לארץ המובטחת אך המשיך להנהיג את ישראל . הוא שלח משלחת למלך אדום ולבקש לעבור בשטחו , הוא מתחייב לא להשתמש בתבואה או בכרמים או במים אלא מתחייב שכל דבר עם ישראל יצטרכו הם ייקנו בכסף על מנת הם שהעמונים ירוויחו . למרות הבקשות , אדום מסרב לאפשר לעם ישראל לעבור " לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך" . לאור זאת ישראל החליטו ללכת בדרך אחרת "ויט ישראל מעליו" .

לאחר מכן מתאר הכתוב את מות אהרון במיתת נשיקה . העם התאבל עליו שלושים יום גברים ונשים היות שהיה משה מאוד אהוב על העם שהיה משכין שלום בין כולם.

הכנעני (עמלק) יושב בנגב שומע כי ישראל עתיד לעבור דרכו . הוא יודע שענני הכבוד עזבו את ישראל וחושב ולכן החליט לנצל את ההזדמנות שאין לישראל סיוע של ענני הכבוד ומחליט להילחם בישראל, ואף לקחת בשבי "וילחם בישראל וישב ממנו שבי" רש"י במקום אומר: "אינה אלא שפחה אחת"  שבגינה יצא כל העם למלחמה .

אפשר ללמוד דבר מעניין על הפרשה ממבצע אנטבה . במוצאי שבת, פרשת חוקת יצא צה"ל לשחרור חטופים ישראלים שנחטפו שבוע קודם לאנטבה שבאוגנדה. חיילי סיירת מטכ"ל התחפשו לשיירה של נשיא אוגנדה אידי אמין דאדא , התגבנו עד לטרמינל ושחררו את החטופים במבצע שנחשב לנועז בהיסטוריה הצבאית. בפרשת השבוע אנו רואים רמז לכך. עמלק שבה שפחה אחת מישראל ובגינה יצא כל העם למלחמה. העם יצא למבצע חילוץ לשחרור  החטופה . בדיוק כפי שקרה באנטבה , במוצאי שבת פרשת חוקת.

בהמשך הדרך עם ישראל מבקש ממואב לעבור דרכם אך גם הם מסרבים . סירוב זה מצטרף לסירובו של עמון בתחילת הפרשה.

מה לומדים מכך לעולם הניהול?

לעשות מבלי לשאול שאלות לעיתים כמנהלים נדרשים לבצע משימות שאין להם מושג מה התכלית שלהן . הם מנסים לברר ולשאול ולחקור אך לא מקבלים תשובה . זה מתסכל עובדים ומנהלים לא אוהבים לעשות דבר שאין לו תכלית או שלא יודעים את המטרה שלשמה נועדה המשימה . על אף שלא יודעים ולא מכרים את התכלית עדיין יש לבצע את המשימה כנדרש כאילו המנהל יודע בדיוק לשם מה היא נועדה. לרמה הממונה יש שיקולים שלא תמיד ידועים לדרגים שמתחתיה ולא תמיד היא רוצה שהם יידעו . בצבא לעיתים זה מתבצע משיקולי מידור או משיקולים אחרים . בפרשת פרה אדומה , על אף שאיננו יודעים את תכליתה ואת מהותה אנו עדיין מצווים לעשותה, מבלי לשאול שאלות . "במופלא ממך אל תדרוש" זה מהות החוקה . ליישם גם אם לא מבינים לעומק את המהות.

הקפדה יתרה מנהל חייב להקפיד הקפדה יתרה על מעשיו. הוא נבדק על ידי גורמים רבים , מנהליו , עובדיו, גופים רגולטורים ואחרים . מצופה ממנו שיקפיד על קלה כבחמורה , לעיתים, אף מעבר לכך. לומדים את זה מה' שדקדק עם משה על מעשה שלכאורה נראה קטן ושולי, הוא הכה בסלע ולא דיבר על הסלע כפי שהתחייב . למרות כל מה שעבר משה עם עם ישראל , כל התלאות , התלונות ההנהגה , יציאת מצריים ובסוף על דבר פעוט לכאורה ה' מדקדק עם משה ? זה ממחיש את החשיבות של ההקפדה על קלה כבחומרה במיוחד למנהל ומנהיגים.

כפיות טובה בספר בראשית מסופר על אברהם אבינו שהציל את לוט מהשבי . לוט הוא אבי עמון ומואב , ולכן היה מאוד ברור שעל עמון ומואב לאפשר לעם ישראל לעבור בשטחם . סירובם זה מהווה כפיות טובה גדולה שהם נענשו על כך בעונש חמור לא לבא בקהל ה'. כפיות טובה של עובד כלפי מנהלו או מנהל כלפי עובדיו הוא דבר חמור . העובד עושה את עבודתו וראוי לקבל הערכה רבה ממנהלו. מנהל, לעיתים קרובות, עושה הרבה בשביל עובדיו לעיתים אף מעבר למה שנדרש ממנו כמנהל . כפיות טובה היא דבר מתסכל שאסור שיהיה . לא סתם בחר ה' להעניש את עמון ומואב בעונש חמור כי כפיות טובה היא דבר שקשה לסלוח עליו. חייבים להכיר טובה ולא להיות כפויי טובה.

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי , וחוקר את מבצע אנטבה.