דבר תורה ניהולי – פרשת בהר

פרשת בהר עוסקת בשנת השמיטה ובהיובל . התורה מנחה את עובדי האדמה מונחים על ידי התורה לשבות בשנה השביעית מעבודות הנעשות לצורך גידולי האדמה ,. ולאחרי שבעה מחזורי שמיטה מוכרזת שנת היובל . בשנה זו כל העבדים העבריים חוזרים לביתם .

בהמשך התורה, אוסרת התורה האונאת ממון והאונאת דברים. , בהאונאת ממון התורה אוסרת לרמות בכל ענייני מכירה וקנייה, ובהאונאת דברים התורה אוסרת התורה לצער את חברו בענייני הדיבור, לא לביישו ברבים ,, ולא לייעץ לו עצות רעות וכו' .

התורה גם מצווה אותנו לתמוך בעני ולבנתינת ממון או הלוואה כשהוא נזקק לזהם, ומסבירדגישה הדגשים איך לנהוג בהוגנות כלפי אדם שנמכר לעבד בגלל בעיות כלכליות. התורה ממש בוחרת להדגיש   "לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא, כה מג)לא תרדה בו בפרך ויראת מאלוקיך ", כלומר יש . איסור חמור הוא להתעמר באיש שנמכר לעבד בגלל מצוקה כלכלית. נושא זה חשוב לתורה ביותר, ולכן שהיא מדגישה: "ויראת מאלוקיך ", לומר לך:, אל תחשוב שאם הכוח נמצא בידיים שלךאצלך, הכול מותר לך, אלא תזכור, שיש אלוקים שבודק את מעשיך .

מה לומדים מכך לעולם הניהול ?

ניהול משא ומתן בהוגנות אחד מהדברים שכל מנהל צריך לעשות במהלך תפקידו זהוא לנהל משא ומתן . הזה יכול להיות משא ומתן יכול להיות עם עובדים על תנאי השכר שלהם  או, עם לקוחות על קנייה או רכישה של מוצר כזה או אחר,  אך בכל אחד מהמקרים,. השם של החברה , והארגון בכלל, והשם של המנהל בפרט, חייב להיות שם טוב . "טוב שם משמן טוב" [Y1] תמיד, אבל בייחוד תמיד בשעת צריך להיות הוגנים במשא ומתן צריך להתרחק , לא ממלרמהות , מלשקר , מ"לתחמון" או מכל דבר אחר שהוא לאיננו ישר .

הכתוב בפרשה מזהיר מפניומדגיש את עניין אונאת ממון   ומפניאת האיסור החמור של מי שלא עושה כו ,. [אע2] וכך גם בענייני אונאת דברים . התורה מדגישה שהונאה איננה חייבת להיות דווקא בממון אלא קיימת גם בדיבור. מנהלים, זה אנשים שאחד התפקידים שלהם הוא לדבר , להנחות , להסביר , ולהמחיש . התורה מדגישה שהונאה לא חייבת להיות דווקא בממון אלא גם באמירות, בדיבור, צריכים להיזהר . לא להעליב את העובד באמירות קשות , לא להזכיר לעובד חטאי עבר , ולא להעסיק את העובד במשימות שאין להן תכלית[אע3] [Y4]  כי. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך", ומה שלא היית רוצה שיעשו לך, אל תעשה לעובדיך וחבריך .

ראיית הנולד לפני כל נפילה, בין של ארגון , או חברה ובין , עסק שלאו עובד, יש סימנים מוקדימים. ישנן נורות אדומות שנדלקות, ושחובה על הארגון ועל המנהל לזהות אותןם בזמןמראש . הזיהוי המוקדם חשוב ביותר כי בעצם הוא הגורם המשפיע בקבלת ההחלטות בכל הממשקים של האותו ארגון או של העובד. אבל התורה מדגישה פה משהו נוסף, "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹוהחזקת בו" (שם, שם לד), ורש"י במקום אומר: "אל תניחיהו [אע5] שירד ויפול ויהיה קשה להקימו" . כשמנהל מזהה מצוקה אצל אחד העובדים, עליו לעשות מעשהים כדי לסייע לו להשתקם, ולדאוג שולא יליפול כי , אחרי שיש נפילה קשה מאוד להקוים ולבנות הכולאותו מחדש .

איסור ההתעמרות בעובדים עובדים הם עובדים ולא עבדים,. ואסור לזלזל בהם. , אסור לדבר אליהם לא בצורה שאינה נאותה , אסור להשפיל אותם , אסור לרדות בהם , ואסור לגרום להם סבל . התעמרות היא גרימת סבל ממשי לעובד, . ולכן התורה מדגישה שאפילו לאדם שהוא עבד אסור לעשות כן,   ואסור לנצל את כוח הבעלות והניהול ולהשפיל את העובד . אל לו למנהל לבקש מהעובדמנו דברים שלאינם במסגרת בתפקידו או בקשות שעלולות לשיביישו, כגון אותו   ( לצחצח לו נעליים כדוגמא) וכדומה[אע6] [Y7] עוד דברים אחרים. התעמרות היא מעשהדבר קשה , היא פוגעת בנפש של העובד , במשפחתו , ובחייו  כי. עובד שמושפילים אותו לאינו מתפקד , משפחתו וילדיו נפגעים מזה ואיכות חייו משתבשת . ולכן התורה מוצאת לנכון להדגיש "לא תרדה בו בפרך" .

ואולםמצד שני חשוב לדעת שמרות אינה התעמרות. וישנם עובדים השחושבים בטעות שכאשר קצת קשוחים איתם מעט,   זה נחשבמהווה התעמרות, וזאת מהסיבה שהם אינם מבינים באופן מיידי. שלעיתים מנהל נדרש להיות תקיף. לעיתים , מנהל צריך לדרוש ביצועים ותוצאות, ולשם כך הוא מפעיל את  ולהפעיל את המרותו, אבל אסור שהמרות תהפוך להתעמרות ולסבל לעובד.

שבת שלום !

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.