דבר תורה ניהולי פרשת אמור

הפרשת אמורה מפרטתעוסקת בקדושות נוספות שקיימות , שהכוהנים ועם ישראל נדרשים אליהןם בנוסף על הקדושות המופיעות בפרשת קדושים:.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא, כא א). ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו"  . בפסוק ישנה כפילות בשל האמירה לכוהנים: "אמור אלת הכוהנים"… "ואמרת אליהם", . ורש"י במקום מסביראומר: "להזהיר גדולים על הקטנים". הכוונה היא שהכוהנים יזהירו הכוהנים את הבניהם הקטנים. הקדושות הנוספות שהכתוב עוסק בהןם הכתוב הןם קדושות כוהנים מיוחדות , כגון עם מי מותר ואסור לכהןכוהן להינשא , וטומאת הכהןכוהן למת .

בהמשך, עוסקת הפרשה עוסקת במצוות קידוש ה' וחילול ה' . אחת העבירות המורכבות ביותר [אע1] [Y2] היא שקיימות "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (שם, כב לב)ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדישכם", כלומר. אסור לחלל את שם ה' וחובה לקדש אותו .

התורה ממשיכה בפירוט של הזמנים המקודשים לעם היהודי . מיום שבת, דרך כלל החגים , ספירת העומר, שמדגישה את הציפייה והכמיהה לחג מתן תורה , ועד חג שבועות, ראש השנה , יום הכיפורים , סוכות ושמיני עצרת.   משה בעצם מסביר ומדגיש את לוח השנה העברי המקובל עד היום  : ."וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת-מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, כג מד).וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".

עוד מצווה שמצווה אותנו התורה באמצע סקירת חגים ולוח השנה: "פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (שם, כג כב)פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אותם אני ה' אלוקיכם", כלומר התורה מצווה להשאיר בשדה את השיבולים שנפלו בשעת הקצירה.

כדיכה שהעני יוכל לקחת אותן זה מבלי להרגיש בושה.

מה לומדים מכך לעולם הניהול?

מי שעומד בעמדה בכירה יותר, מצופה ממנו להקפיד יתר על המידה על הפרטים ועל הנהלים הקטנים ביותר, כפי שאומר רש"י אומר על הכפל השימוש בשורש א.מ".ר, . "אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם" שהוא בא "להזהיר את גדולים על קטנים" .

בעיניי, מדובר באזהרה שיש להזהיר את "הגדולים", קרי הבכירים, המנהלים,   על "הקטנים", על הנהלים וההנחיות הקטנות . ולהקפיד על קלה כבחמורה . כי כולם מסתכלים עליהם , לומדים מהם ופועלים לפיהם . עליהם להקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור לנושאים שעלולים לסבך אותם. מצופה שמי שמאייש בעמדה יותר בכירה וגבדוהלה יותר, והוא בעל כוח גדול , ילהקפיד על פרטי הפרטים.

כיבוד המנהל גם עובדים וגם מנהלים חייבים להבין את ההיררכיה בארגוןהקיימת. "חוקי המשחק" חייבים להיות ברורים לשני הצדדים. המנהל הוא מנהל, והעובד הוא עובד . אומנם אפשר להיות חברים  ולבלות, אפשר להיות ביחד, אבל חייבים לדעת שקיים   מרחק של 'סנטימטר' ניהולי שבן מנהל לעובד . ובכל מקרה , אסור לעובד להתנהג בצורה לא נאותה למנהלו . אסור לו להשפיל אותו , או לואמר לו דברים שעלולים להעליבו או להתפרש כך, , לא ביחידות ולא ליד עובדים נוספים.

גם כשנדרש להגיד דברים מקצועיים, שהמנהל או ההנהלה לאינם אוהבים לשמוע, חייבם לעשות את זה בצורה מקצועיותת ובמכבוד,ת ועדיף בארבע עיניים ומאחורי דלת סגורה ובכבוד. העובד חייב לתת כבוד למנהליו, והמנהל חייב להקפיד על אותו סנטימטר ניהוליו בינו לבן כפיפיו. ועם אלף אלפי הבדלות, הפרשה עוסקת בחילול כבוד ה', ויש המייחסים עבירה זו לאחת מהקשות ביותר, וצריך מאוד מאוד להקפיד עליה.

ניהול זמן המנהל והארגון הזמן זהוא אחד המשאבים החשובים ביותר שהמנהל צריך לנהל  כי. על פי לוח הזמנים שם נקבע הכול. מה שמופיע בלוח הזמנים קורה, ומה שלאינו מופיע, כנראה לא ייקרה . כולם מייחלים לכמה דקותרוצים את מזמנו היקר שלן המנהל: עובדיו , המנהלים שתחתיוו, אשתו , ילדיו , משפחתו , הוריו , וועדי העובדים , המזכירה , העוזרים, אשתו, ילדיו, הוריו , כולם. כולם זקוקים לזמן המנהל . לכן המנהל חייב להקפיד על ניהול יעיל של הלו"זזמן. בנוסף על כך, ישנו גם לוח זמנים ארגוני קבוע,  הכולל. ישיבות שבועיות; פגישות עבודה חודשיות קבועות; טקסים שונים, כגון טקסי מצטיינים וחודש הבטיחות; הערכות עובדים; הרמות כוסית בערב ראש השנה ובחג הפסח , יש את המשימות של תחילת שנה, כמו כתיבת תוכניות עבודה והצגתן ;, העברת דוחות כל רבעון וחציון עעושים סיכומים מסודרים; ומעבירים דוחות למי שצריך , ובסוף שנה יש את אירועי "סגירת שנה וסיכומי שנה". , יש טקסים מיוחדים שעושים בארגון .  יש ישיבות שבועיות , ופגישות עבודה חודשיות קבועות , יש גם תאריך שלקוליטתים עובדים חדשים , ויש תאריך שלעושים טקס פריידה מהעובדים שעוזבים ;, הרמות כוסית בערב ראש השנה ובחג הפסח;טקסי מצטיינים וחודש הבטיחות , הערכות עובדים ועוד לוחות זמנים קבועים אחרים, כל ארגון ולוח הזמנים שלו . הקפדה על לוח הזמנים מייצרת תרבות ארגונית , מצמצמת את אי־ הוודאות בארגון ושומרת על מסורת ועל תרבות ארגונית מבורכת . לא לחינם דיברסתם משה דיבר את   מועדי ה', הוא ידע והבין שמה שמופיע בלוח השנה ייקרה לדורי דורות, ומה שלא יהיה שם, לא בטוח שיהיה.

בהמשך הצטרפו ללוח העברי חג הפורים , חג חנוכה , וצומות שונים שתוקנו בעקבות אירועים קשים שקרו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה . את האותם אירועים האלה כולם מכירים ויודעים כי הם מופיעים בלוח השנה העברי,  ואילו. אירועים אחרים שלאינם מצוינים בלוח השנה העברי בצורה מסודרת אינם מוזכרים מדי שנה, והם הופכים להיות נחלתם של ההיסטוריונים בלבד.

סיוע בסתר לעובדים נזקקים עובדים הם המשאב היקר שיש ל הארגון , לכל ארגון. ארגון איננו קירות המבנה שהוא פועל בו , ואיננו תוכנת מחשב ., הוא מורכב מאנשים שעובדים כדי שהארגון יצליח . ישנם עובדים שיש להם בעיות כלכליות, ולא תמיד הם יכולים לבטאאו לדבר עלי זהם . לכן חשוב שהמנהל יכיר את המצוקות האלה, האלה של עובדיו, ויסייע להם בסתר ככל יכולתו  ובסתר,  כדי שירגישו בנח . השיטה הקלה היא לתת לעובדים אלו סיוע כלשהו, סיועא שהם לא ידעו שהמנהל נתן להם,את זה ( אפשר לתת כמו תלושים לחג בסכומים לא גבוהים או כל דבר שיסייע לאותם עובדים). אפשר גם להעביר להם סיועאת זה אליהם באמצעות וועד העובדים או עובדי הרווחה בארגון, שהם אלו שמכירים את העובדים שבאמת צריכים סיוע כזהאת זה. ככה העובד שמקבל סיוע שכזה יודע שהארגון דואג לו וחושב עליו, וזאת   מבלי שיחוש בושה . זה יעושה טיוב עם הלעובד, ועוד יותר עם הלמנהל .

שבת שלום!

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.