דבר תורה ניהולי פרשת אמור

הפרשה עוסקת בקדושות נוספות שקיימות ,שהכוהנים ועם ישראל נדרש אליהם בנוסף לקדושות המופיעות בפרשת קדושים.

"ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו"  . בפסוק ישנה כפילות של האמירה "אמור את הכוהנים" "ואמרת אליהם" . רש"י במקום אומר: "להזהיר גדולים על הקטנים" הכוונה היא שיזהירו הכוהנים את הבנים הקטנים. הקדושות הנוספות שעוסק בהם הכתוב הם קדושות כוהנים מיוחדות , עם מי מותר ואסור לכהן להינשא , טומאת הכהן למת .

בהמשך עוסקת הפרשה במצוות קידוש ה' וחילול ה' . אחת העבירות המורכבות ביותר שקיימות "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדישכם". אסור לחלל את שם ה' וחובה לקדש אותו .

התורה ממשיכה בפירוט של הזמנים המקודשים לעם היהודי . מיום שבת דרך כלל החגים , ספירת העומר שמדגישה את הציפייה והכמיהה לחג מתן תורה , חג שבועות ראש השנה , יום הכיפורים , סוכות ושמיני עצרת.  משה בעצם מסביר ומדגיש את לוח השנה העברי המקובל עד היום  ."וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל".

עוד מצווה שמצווה אותנו התורה באמצע סקירת חגים ולוח השנה "פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אותם אני ה' אלוקיכם" התורה מצווה להשאיר בשדה את השיבולים שנפלו בשעת הקצירה.

ככה העני יוכל לקחת את זה מבלי להרגיש בושה.

מה לומדים מכך מעולם הניהול ?

מי שבעמדה בכירה יותר, מצופה ממנו להקפיד יתר על המידה על הפרטים והנהלים הקטנים ביותר רש"י אומר על הכפל השימוש בשורש א.מ.ר . "אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם" "להזהיר את גדולים על קטנים" .

בעיני מדובר אזהרה יש להזהיר את "הגדולים" קרי הבכירים, המנהלים  על "הקטנים" על הנהלים וההנחיות הקטנות . להקפיד על קלה כבחמורה . כי כולם מסתכלים עליהם , לומדים מהם ופועלים לפיהם . עליהם להקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור לנושאים שעלולים לסבך אותם. מצופה שמי שבעמדה יותר בכירה וגדולה יותר ובעל כח , להקפיד על פרטי הפרטים.

כיבוד המנהל גם עובדים וגם מנהלים חייבים להבין את ההיררכיה הקיימת. "חוקי המשחק" חייבים להיות ברורים לשני הצדדים. המנהל הוא מנהל ועובד הוא עובד . אפשר להיות חברים , אפשר להיות ביחד אבל חייבים לדעת שקיים  מרחק של סנטימטר ניהולי שבן מנהל לעובד . ובכל מקרה , אסור לעובד להתנהג בצורה לא נאותה למנהלו . אסור לו להשפיל אותו , או לאמר דברים שעלולים להעליבו או להתפרש כך , לא ביחידות ולא ליד עובדים.

כשנדרש להגיד דברים מקצועיים שהמנהל או ההנהלה לא אוהבים לשמוע חייבם לעשות את זה בצורה מקצועית ומכבדת ועדיף בארבע עיניים מאחורי דלת סגורה ובכבוד. העובד חייב לתת כבוד למנהליו והמנהל חייב להקפיד על אותו סנטימטר ניהולו בינו לבן כפיפיו. עם אלף אלפי הבדלות הפרשה עוסקת בחילול כבוד ה' יש המייחסים עבירה זו לאחת הקשות ביותר וצריך מאוד מאוד להקפיד עליה.

ניהול זמן המנהל והארגון הזמן זה אחד המשאבים החשובים ביותר שהמנהל צריך לנהל . שם נקבע הכול. מה שמופיע בלוח הזמנים קורה, ומה שלא מופיע כנראה לא ייקרה . כולם רוצים את זמן המנהל: עובדיו , מנהליו, אשתו , ילדיו , משפחתו , הוריו , וועדי העובדים , המזכירה , העוזרים, כולם. כולם זקוקים לזמן המנהל . המנהל חייב להקפיד על ניהול יעיל של זמן. בנוסף, ישנו גם לוח זמנים ארגוני קבוע . הרמות כוסית בערב ראש השנה ובחג הפסח , יש את המשימות של תחילת שנה כמו כתיבת תוכניות עבודה והצגתן , כל רבעון וחציון עושים סיכומים מסודרים ומעבירים דוחות למי שצריך , בסוף שנה יש את אירועי "סגירת שנה וסיכומי שנה" , יש טקסים מיוחדים שעושים בארגון . יש ישיבות שבועיות , ופגישות עבודה חודשיות קבועות , יש תאריך שקולטים עובדים חדשים , ויש תאריך שעושים טקס פרידה מהעובדים שעוזבים , טקסי מצטיינים וחודש הבטיחות , הערכות עובדים ועוד לוחות זמנים קבועים אחרים כל ארגון והזמנים שלו . הקפדה על לוח הזמנים מייצרת תרבות ארגונית , מצמצת את אי הוודאות בארגון ושומרת על מסורת ותרבות ארגונית מבורכת . לא סתם משה דיבר את  מועדי ה' הוא ידע והבין שמה שמופיע בלוח השנה ייקרה לדורי דורות ומה שלא יהיה שם לא בטוח שיהיה. בהמשך הצטרפו ללוח העברי חג הפורים , חנוכה , צומות שונים שתוקנו בעקבות אירועים שקרו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה . את אותם אירועים כולם מכירים ויודעים כי הם מופיעים בלוח השנה העברי . אירועים אחרים שלא מצוינים בלוח השנה העברי בצורה מסודרת אינם מוזכרים מדי שנה והם הופכים להיות נחלתם של ההיסטוריונים.

סיוע בסתר לעובדים נזקקים עובדים הם המשאב היקר שיש לארגון , לכל ארגון. ארגון אינו קירות ואינו תוכנת מחשב , הוא אנשים שעובדים כדי שהארגון יצליח . יש עובדים שיש להם בעיות כלכליות ולא תמיד הם יכולים לבטאאו לדבר על זה . חשוב שמנהל יכיר את המצוקות האלה האלה של עובדיו ויסייע להם בסתר ככל יכולתו  ובסתר,  כדי שירגישו בנח . השיטה הקלה היא לתת לעובדים אלו סיוע כלשהוא שלא ידעו שהמנהל נתן את זה ( אפשר לתת תלושים לחג בסכומים לא גבוהים או כל דבר שיסייע לאותם עובדים). אפשר להעביר את זה אליהם באמצעות וועד העובדים או עובדי הרווחה בארגון שהם אלו שמכירים את עובדים שבאמת צריכים את זה. ככה העובד שמקבל יודע שהארגון דואג לו וחושב עליו  מבלי שיחוש בושה . זה עושה טוב לעובד ועוד יותר למנהל .

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.