עסקה מהגיהנום!

שוב הקולות עולים, שוב הלבבות פועמים. קולות שבאו והלכו בעבר חוזרים והולמים, אך בשונה מהעבר הפעם נדמה שהקולות שהולכים וגוברים יתורגמו לעסקה.

הימים שלפנינו הם ימי הכרעה לעסקת חטופים מול ארגון הטרור הרצחני חמאס.

מאז ומתמיד עסקאות מול ארגוני טרור רצחניים טלטלו את הציבור הישראלי ואתגרו את האידיאולוגיות השונות שצידדו בעד ונגד. העסקה הנוכחית, שנושאת על גבה את כאב המלחמה, היא עסקה חלקית ומעורפלת, המציפה את הרגשות ומגבירה את האמוציות של הצדדים שמחדדים את המסרים ואת האגנדות המנוגדות.

ניסיון העבר מגלה שאף בעסקה הנוכחית, המולת הציבור וההתעסקות התקשורתית בעניין אינן משפיעות כלל על מקבלי ההחלטות ונציגיהם משני צידי המתרס, שדואגים להטיל איפול על הנעשה בחדרי חדרים במטרה להגיע לעסקה הטובה ביותר מבחינתם.

העסקה הנוכחית מגיעה אחרי לחץ אמריקני כבד שאיים בגיהנום על חמאס ודרש מראש הממשלה הישראלי להתגמש, להתפשר וללכת רחוק, כשברור לכל שלולי הלחץ האמריקני הצדדים היו ממשיכים להתכתש ולהסתובב סביב עצמם ללא תכלית.

מהצד הישראלי העסקה הנוכחית היא עסקה קשה מנשוא.

אף ישראלי לא שיער שאחרי שנה וחצי של לחימה ניאלץ להיכנע לדרישות רבות של חמאס. מאות ואלפי המחבלים שישוחררו כבר בפעימה הראשונה יכאיבו בעתיד לכולנו במקומות ובזמנים שונים, כשגם פינוי והוצאת החיילים מנקודות מפתח בעזה עלולים להמיט אסונות כבדים בתמרון העתידי.

אך הקושי הנורא מכל הוא ההבנה שהפעימה הראשונה, שתחזיר לארץ רק עשרות חטופים בודדים, יכולה להיות העסקה האחרונה בין הצדדים, כשרבים מהחטופים יישארו מאחור לזמן לא ידוע.

במצב רגיל, גם אחרי הסכמת חמאס, ראש הממשלה לא היה מתפשר על נקודות הליבה. אך כעת, כשאנחנו בפתחו של ממשל אמריקני חדש, שמעוניין להגיע לעסקה בטרם כניסתו לתפקיד, מסתבר שאין מנוס מעסקה קשה מנשוא.

בהנחה וארגון הטרור הציני והרצחני לא יחזור בו ברגע האחרון, הימים הקרובים יהיו מרובי דמעות של שמחה ועצב, כשהשמחה על השבת החטופים תתמזג עם העצב על הנותרים מאחור ועם החשש הביטחוני העתידי.

בעשרות השנים שחלפו מקום המדינה, כולנו חשנו לא אחת על בשרנו את מחירה היקר של ארץ ישראל שנקנית בדמים ובייסורים רבים.

גם כעת אנחנו ערב ייסורים נוספים בתקווה שבעזרת השם יחזקו את הקניין הלאומי בנחלת אבותינו.