יום ראשון, 25/02/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

זרת שלא באה לעולם: יענקי גולדברג פותח את השבוע עם טור משעשע

"אין מה לומר, ישראלים מטומטמים", אמר איסמעיל הנייה את המשפט הקבוע שלו בפעם ה-52,042,342 להיום | טור סאטירי

19:30 ,06/01/24
(צילום: REUTERS/Mohammed Salem)
קרדיט: (צילום: REUTERS/Mohammed Salem) / יחיא סינוואר
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

מנהרה מס' 10,423, אי-שם במערב-צפון הרצועה | 13:23, כ"ג תשרי ה'תשפ"ד

"אין מה לומר, ישראלים מטומטמים", אמר איסמעיל הנייה את המשפט הקבוע שלו בפעם ה-52,042,342 להיום. סגנו הוותיק והמסור סאלח אל-ערורי הכריח את עצמו לצחוק בפעם ה-52,042,341 (כן, המספר הקודם היה יותר גדול בסיפרה אחת, כי בפעם הראשונה זה דווקא כן הצחיק אותו..)

"שמע, יא סאלח, אנחנו נעשה מהם עוגיות מפוררות, כמו האלה של רחל מאופקים!", החליט הנייה לצחוק על הכישלון הצורם של פעיליו. "מוחמד, בא רגע!", צעק הנייה בגרון ניחר וציפה לבואו של חברו הטוב.

מוחמד דף, או יותר נכון היד שלו, החלה להתקדם בצעדים איטיים לעבר הנייה. "מה?", שאלה היד כשכאב נסוך בקולה. לא קל להיות יד מפורקת מגופו של ארכי-טרוריסט שעבר שבע נסיונות חיסול..

גם הרגל של מוחמד דף מיהרה להגיע. "כן איסמעיל!", אמרה בצייתנות, אם-כי בגמגום קל.

"לך קל לדבר!", אמרה-עקצה היד הנזעמת, והמשיכה: "את יצאת ללא כל פגע, רגל פריוולגית שכמותך! אני נפגעתי אנוּשות!", זעקה היד, כשדמעה סוררת זלגה ממרפקה. היא מיהרה לנגב את דמעותיה באצבעותיה, תוך-כדי שהיא מלטפת את עצמה ומנסה להרגיע אותה-בעצמה.

"אני יצאתי ללא פגע?! תתביישי לך, יד שכמותך! אני ברחתי על נפשי, בעצם על נפשו של מוחמד, כלומר על נפשך, בעצם על נפשנו, כלומר על נפש—", הרגל החלה להסתבך בדבריה, וניסתה להציל את כבודה האבוד: "טוב, הסתבכתי. בקיצור – הגנתי עליי, ועלייך, ועל שנינו ביחד!", סיימה הרגל בפאתוס.

וכך מוחמד דף רב עם עצמו, או יותר נכון – האיברים שלו החלו לריב בינם לבין עצמם, כשאיסמעיל הנייה אדום מכעס וחוסר-סבלנות..

 

מנהרה מס' 942, אי-שם בדרום-צפון הרצועה | 15:23

"ובכן, רבותיי!", פתח הנייה את דבריו בטון דרמטי ונמוך. "אנחנו נמצאים ברגעים דרמטיים וקשים במיוחד. הצבא הציוני נמצא כבר עמוק בתוך שטחנו, אנחנו לא מצליחים להדוף אותו, וסופגים אבידות מידי-יום".

את הדברים הללו אמר הנייה בישיבה סודית, סגורה וסופר-חשאית. הייתה זו פגישה של ארבעה אנשים בלבד: איסמעיל הנייה, מוחמד דף, סאלח אל-ערורי – סגנו של הנייה, ואחמד ימחשמוסטפה – הסגן של מוחמד דף.

"אנחנו כאן ארבע אנשים. ההצבעה תהיה זריזה, מהירה, וברורה. אם יהיה תיקו – ניקח את אחד השבויים, נעצום לו עיניים, ונגיד לו שיזרוק מטבע. אם ייצא עץ – הדעה שלי תנצח. אם ייצא פלי – גם אז הדעה שלי תנצח", אמר הנייה כאילו הדברים היו ברורים מאליו – ומוחמד דף מיהר להנהן בראשו, כלומר היד שלו מיהרה להנהן במרפק השבור שלה..

"וכעת – להצבעה", הכריז הנייה בדרמטיות. "מי בעד בריחה למצרים?", זרק לחלל האוויר.

"אני בעד!", הודיע הנייה מיד. "גם אני", הכריז סגנו אוטומטית, יש אומרים בגלל הפחד שלו מהבוס, ויש אומרים בגלל הפחד שלו מהבוס. "אני נגד!", הפתיעה היד של מוחמד דף. "גם אני נגד..", הכריז ימחשמוסטפה, סגנו של דף – ויש אומרים בגלל וכו'..

פניו של איסמעיל הנייה קרנו מאושר. התחזית שלו התממשה, אכן יש תיקו – מה שאומר שהדעה שלו ניצחה, כי הרי גם אם ייצא פלי וגם אם ייצא עץ – הדעה שלו מתקבלת. אלא שאז קרתה ההפתעה, שהוא לא ציפה לה.

"היי היי, גם אני נגד!!", זעקה הרגל של מוחמד דף מתוך אחת המגירות בחדר, כשהיא בקושי מצליחה לנשום. "מי זרק אותי ככה במגירה הצפופה והסגורה הזאת?! עוד שנייה נחנקתי, הברך שלי לא מצליחה לנשום!".

הנייה עדיין ישב המום. לכזה 'טוויסט' בעלילה הוא לא ציפה.. אלא שאז הגיע המלאך הגואל והמושיע.

הזרת של מוחמד דף טיפסה בקלילות על הכיסא, ומהכיסא – זינקה לשולחן. "ובכן, אני בעד. איסמעיל, תן כיף!", קרצה הזרת להנייה, שמיהר לתת לה כיף – ומחץ אותה למוות..

 

– "נקרא!"
– "לא נקרא!"
– "ברור שכן!"
– "ברור שלא!!"

המנהרה כולה הזדעזעה וחישבה להתמוטט, מעוצמות השאגות והצעקות-הרמות שהושמעו בין-כותליה. סיעור מוחות עוצמתי ו-וויכוח עז התגלע בין יושבי הישיבה הסודית, בעצם זוהי לא ישיבה – כי כולם עמדו במנהרה הצפופה והחנוקה.. אז בין עומדי העמידה הסודית והחשאית.

"היא מתה, ההצבעה שלה לא נחשבת!", זעקה הרגל בלהט. "מה הקשר?! היא הצביעה לפני המוות!", זעק הנייה בגרון ניחר, מלטף את הזרת, "מוחמד יינקום דמה". "רגע, יש לי רעיון! זה בכלל 'דבר שלא בא לעולם', זה כתוב במפורש בדפים הראשונים במסכת בבא-בתרא!", הביאה היד טיעון מנצח, והס הושלך במנהרה השוממת.

"ראית מה תוספות מעיר על זה, לפני שאתה מדבר?!", הטיח הנייה ביד הפגועה, ששקלה להעמיד פני נעלבת, או יותר נכון להעמיד מרפק נעלבת.

"בכלל, הרמב"ם כותב ש: "אישה שלמדה תורה.. מפני שלא נצטוית" וכו', ואת גברת יד – לא רשאית ללמוד תורה, אז מה את בכלל מעיזה פנייך לשלוף טיעונים 'גאוניים' מהגמרא?!", זועק אל-ערורי בערבית רהוטה ושוטפת.

פיצוץ אדיר שהרעיד את המנהרה הקרקעית, העיף את כל הנוכחים בדיון אל הרצפה – ובכך תמה ה'ישיבה סודית ביותר בדרגה ראשונה'.

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

7 תגובות
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. יוני הגיב:

    ח ז ק ! !

  2. חיימק'ה הגיב:

    שמע אחי , כבר המון המון זמן שלא קראתי טור סאטירי , בעבר קראתי כמה וכמה טורים מהז'אנר הזה ואפשר לומר שהטור הזה הוא מהמשובחים בקטגוריה , שאפו . פצצה של טור , היו רגעים שפשוט צחקתי בקול !!

    1. יענקי יקר תמיד כיף לקרוא את טוריך המשעשעים 🙏

  3. בנימין הגיב:

    הלוואי שככה זה באמת יסתיים,, שנון , אהבתי

    1. בעז"ה

      תודה רבה, אני מרגיש שזה ממש לא אני.. היד פשוט רצה על המקלדת. סיעתא דשמיא אמיתית

כתבות נוספות של יענקי גולדברג
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו