פסע מדיקטטורת בג"ץ, והפיתרון!

בס"ד

פסע מדיקטטורת בג"ץ, והפיתרון!

הדיון בבג"ץ אודות פיטורי השר בן גביר, הינם חציית ה'פסע' שעוד נותר בין הדמוקרטיה הישראלית לבין דיקטטורת בג"ץ. הדיון אינו עוסק בשאלה משפטית, חוקית או בכתב אישום, אלא האם לשר יש זכות לקבוע את המדיניות שלמענה הציבור שלח אותו לכהן בתפקידו. עצם קיומו של הדיון האם מדיניותו של השר היא סיבה לפיטוריו, מבטלת את הפרדת הרשויות במדינת ישראל, ומהווה השתלטות מוחלטת של הרשות השופטת על הרשות המבצעת.

פסק הדין לכאן או לכאן יוכל אולי להעלות או להוריד את חומרת רמיסת נבחרי העם, אך קיומו של הדיון לכשעצמו הוא כבר ההשתלטות. אמנם להערכתי בג"ץ יחליט בפועל לא לפטר את השר בן גביר, אך יניח את היסודות ה'משפטיים' לפיטורים עתידיים במקרים דומים, ואף יקבע מגבלות על יכולת השר לקבוע את מדיניות משרדו. כך בג"ץ ירדים את הציבור, ובמקביל יניח את התשתית לעשות זאת במועד הנראה בעיניו.

מהלך זה של היועמ"שית ובג"ץ הוא התקדמות נוספת של הרכבת הדוהרת להתנגשות בין הרשויות. המערכת המשפטית צועדת לשם בעיניים פקוחות, מתוך רצון ברור להגיע למשבר חוקתי. ברגע שהם יצלחו את 'נקודת הקצה', הדרך פתוחה לעשות זאת לכולם. לא מן הנמנע שבהמשך היועמש"ית או בג"ץ יפטרו שרים נוספים, יוציאו את ראש הממשלה לנבצרות, יפסלו אישים ומפלגות מלהתמודד לכנסת, ומי יודע מה עוד יעשו כדי לבטל את הדמוקרטיה במדינת ישראל.

האם יש דרך להחזיר את מדינת ישראל למסלול דמוקרטי?

התשובה היא כן, ועומדת על שני בסיסים. דרך אגב, את שני המהלכים היה צריך לעשות כבר מזמן, בלי קשר לעזות הפנים של שופטי בג"ץ ההולכת ומחריפה.

בסיס ראשון – בחירות מידי פעם לכל שופטי בג"ץ.

אחת מהגדרות הדמוקרטיה שכהונת אדם בתפקיד ציבורי הינה לקדנציה זמנית. מצב בו אדם נבחר לתפקיד, והוא נשאר בו עד צאתו לפנסיה, הוא מלוכני, והזוי בצורת שלטון דמוקרטית. הצורך להיבחר מחדש מידי כמה שנים, קיים בכל רשויות המדינה: חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה, ראשי עיריות ומועצות, וכן כולם. אין שום סיבה שברשות השופטת זה יהיה אחרת.

בסיס שני בחירת השופטים תהיה על ידי העם או שליחיו, ותייצג את קשת הדעות הקיימת בציבור.

איך עושים זאת? פשוט וקל! יש לבטל את הועדה למינוי שופטים, ולקבוע בחוק, שהשופטים יבחרו בבחירות ישירות ודמוקרטיות על ידי העם, או על ידי נבחרי העם שהם חברי הכנסת.

המצב בו שופטי בג"ץ מייצגים חלק מהעם, ופוגעים בחלק אחר בעם, לא יכול להימשך. אם מערכת המשפט רוצה להיות חלק מרשויות השלטון של המדינה, היא צריכה לקבל את אמון העם.

הכנסת יכולה להעביר חוקים אלו כבר היום. יבחרו שופטים חדשים לבג"ץ, ואלו הנוכחיים יהיו "לשעבר".

גם בסיס זה הוא נשמת הדמוקרטיה. בין בדמוקרטיה ישירה בה העם יבחר את השופטים, ובין בדמוקרטיה עקיפה בה נבחרי העם יבחרו את השופטים, זוהי דמוקרטיה. העם הוא הריבון. כך קיים בבחירות לכנסת, כך מוקמת הממשלה, ואין שום סיבה, שברשות השלטון הנוספת – הרשות השופטת – יהיה אחרת.

ואם בג"ץ יבטל את הבחירות הללו, או יוציא צו מניעה נגדם, וכדומה, צריך להתעלם ממנו. זה אינו ביטול חוק, אלא ביטולה של הדמוקרטיה. יש ליזום את התהליך ולהמשיך בו ללא חשש, ולבחור למדינה רשות שופטת המקובלת על הציבור.

אנו עומדים בפני מערכה קשה להצלת הדמוקרטיה במדינת מפני דיקטטורת בג"ץ. אולי זו הישורת האחרונה בזמן שעוד אפשר להציל את המצב. אני מתחנן לחברי הכנסת לבצע זאת כמה שיותר מהר. מחר כבר עלול להיות מאוחר מידי.