סיבת הפיטורים של גלנט נחשפת: התנגד להוראות רה"מ בקבינט

לאחר חודשים של חיכוכים פנימיים, ראש הממשלה החליט על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט. לדברי גורמים בסביבת רה"מ, הפיטורים נובעים מסדרה של סיבות הכוללות חילוקי דעות באשר לניהול מערכות הלחימה של ישראל, התנגדות למדיניות ראש הממשלה והתנהלות עצמאית מול ראשי הארגונים הביטחוניים.

בין הטענות העיקריות כלפי גלנט עולה כי במהלך כהונתו לא אתגר את צה"ל ואף פעל כ"חותמת גומי" להחלטותיו, דבר שיצר עימותים עם הדרג המדיני על מדיניות הפעולה ברצועת עזה ובלבנון. במקביל, גלנט התנגד לדרישת ראש הממשלה לתקיפה של נסראללה, הצהיר על התנגדותו לכניסה לרפיח בשל לחצים מצד ארה"ב, ולא קיבל את עמדת רה"מ ורוב הקבינט בנוגע לציר פילדלפי. כמו כן, עמד על כך שלא לקחת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה, סוגיה אותה רואה ראש הממשלה כהכרחית למאבק בשלטון חמאס.

בנוסף לטענות הביטחוניות, מעריכים פרשנים כי פיטוריו של גלנט באים גם לקדם חקיקה מרכזית הנוגעת לחרדים, דוגמת חוק הגיוס וחוק המעונות, שהיווה מוקד למחלוקות קואליציוניות בין המפלגות החרדיות לבין גלנט. עם מינויו של ישראל כ"ץ כשר הביטחון, מגבירים פרשנים את הערכותיהם שמינוי זה יסלול את הדרך לתקיפות באיראן נושא נוסף שגלנט הסתייג ממנו.

בנוסף לפיטוריו של גלנט, מעריכים גורמים פוליטיים כי ראש הממשלה מתכוון לשדר מסר ברור לחברי הכנסת והשרים המתנגדים לתמוך בחוק המעונות: מי שלא יתמוך, ייאלץ לעזוב את הממשלה. עוד אומרים פרשנים כי ייתכן כי המהלך יהווה פתיח להחלפת הרמטכ"ל וראשי המטה הכללי, שנתפסו כמי שכשלו בתקיפת השביעי באוקטובר.

הפיטורים של גלנט עשויים אף להשליך על יחסי ישראלארה"ב, מאחר שהוא נתפס כמתון במדיניותו ונכנע ללחץ אמריקאי בנושא הסיוע ההומניטרי והזהירות בתקיפות באיראן.