דרמה ביהדות התורה: אייכלר מונה לסגן שר, פינדרוס חוזר

במערכת הפוליטית החרדית נרשמה היום (חמישי) טלטלה משמעותית עם ההודעה על מינויו הצפוי של חבר הכנסת ישראל אייכלר, נציג חסידות בעלזא באגודת ישראל, לתפקיד סגן שר התקשורת. המהלך, שמתבצע בתיאום ישיר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסמן את סיומו של "החרם החרדי" על התפקידים המיניסטריאליים וסולל את הדרך להכרעות גורליות בנושא חוק הגיוס.

החזרת האיזון הפנימי ביהדות התורה
המינוי המדובר אינו רק צעד פוליטי מול הקואליציה, אלא בראש ובראשונה פתרון למשבר פנימי עמוק בתוך סיעת יהדות התורה. מאז פרישת המפלגה מהתפקידים הממשלתיים בעקבות אי-עמידת הממשלה בהתחייבויותיה בנוגע לחוק הגיוס, נוצר עיוות במאזן הכוחות בין שני הפלגים המרכיבים את הרשימה: אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית.

נכון להיום, אגודת ישראל מחזיקה בארבעה מנדטים בכנסת, בעוד דגל התורה נותרה עם שלושה בלבד, לאחר שחבר הכנסת יצחק פינדרוס נפלט מהרשימה עם התפטרות השרים והפסקת השימוש ב"חוק הנורווגי". פער זה יצר מתיחות רבה ודרישה מצד דגל התורה להשיב את המצב לקדמותו. המינוי הנוכחי יאפשר לאייכלר להתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ובכך להכניס מחדש את יצחק פינדרוס למשכן הכנסת, מה שישיב את השוויון (4:4) בין הפלגים.

גורם פוליטי בכיר התייחס לעיתוי המהלך ואמר ל'כיכר השבת': "המהלך מול אייכלר זה לא מהיום או אתמול, הוא מהלך מתוכנן היטב". לדבריו, הרקע המיידי לפרסום קשור לפסק דין תורה שהיה צפוי להתפרסם היום בעניין הדרישה של דגל התורה מאייכלר להתפטר. "ההערכות הן שהפסק בדין תורה היה צפוי להתפרסם היום ועל פי ההערכות הפסק היה לכאורה נגד בעלזא וזו כנראה הסיבה שהמהלך התפרסם היום", הסביר הגורם.

נתניהו וחוק הגיוס: הפרד ומשול?
מעבר להיבט המפלגתי הפנימי, המהלך של ראש הממשלה נתניהו נתפס כאסטרטגיה מבריקה לפירוק חזית ההתנגדות החרדית. בזמן שהנציגים החרדים הצהירו כי לא יתמכו בתקציב המדינה עד שלא יעבור חוק הגיוס, הצליח נתניהו להגיע להסכמות עם חסידות בעלזא.

על פי הדיווחים, נתניהו ניהל מגעים ישירים עם חסידות בעלזא, ובסיומם התקבלה ההחלטה לחזור לקואליציה. המינוי צפוי לעבור בשעות הקרובות במשאל שרים טלפוני. המהלך הזה למעשה מפרק את הבלוק האחיד של אגודת ישראל. בעוד שחבר הכנסת יצחק גולדקנופף, נציג חסידות גור, הוביל קו נוקשה נגד חוק הגיוס הנוכחי, המעבר של אייכלר (בעלזא) ושל ח"כ מאיר פרוש (שלומי אמונים) לתמיכה כמהלך מתואם, מותיר את גור בעמדת מיעוט.

גורמים פוליטיים מציינים כי חזרתו של פינדרוס לכנסת אינה רק עניין של איזון, אלא הוספת "אצבע" בטוחה שתתמוך בהעברת חוק הגיוס, ובכך תנטרל את הזעם הליטאי על בעלזא שלא עמדה בסיכומים המוקדמים.

הזירה בוועדת חוץ וביטחון
במקביל למהלכים הפוליטיים, חוק הגיוס עצמו נמצא בשלבי חקיקה מתקדמים. לאחר שראש הממשלה פיטר את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, ומינה במקומו את ח"כ בועז ביסמוט, קצב הדיונים הואץ. ביסמוט התחייב להביא חוק גיוס מוסכם, והסעיפים השונים נמצאים כעת בדיונים קדחתניים במטרה להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית בהקדם האפשרי, ובכך למנוע התערבות של בג"ץ באמצעות "צו ביניים".

עם זאת, המחלוקות בתוך עולם התורה עדיין קיימות. בעוד שבש"ס ובדגל התורה דוחפים להעברת החוק בכפוף לאישור גדולי ישראל, באגודת ישראל נשמעו קולות מתנגדים בתוקף, במיוחד מצד ציר חסידות גור.

הלחץ מבית: מועצות גדולי התורה
המהלכים הפוליטיים מתרחשים על רקע פעילות אינטנסיבית של הנהגת העולם החרדי. רק בשבוע שעבר התקיים כינוס דרמטי של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באולמי "בית מלכה" בירושלים. בכינוס השתתפו האדמו"רים מגור, בעלזא, ויז'ניץ, צאנז, באיאן, סערט ויז'ניץ ומודז'יץ. ההחלטה העקרונית שהתקבלה הייתה לסרב לכל חוק גיוס הכולל סנקציות.

האדמו"ר מסלונים, שאמנם נעדר מהכינוס, שיגר מכתב חריף שבו נכתב: "לא נעזוב את היכלי הישיבות בכל מצב". האדמו"ר הבהיר כי הוא מתנגד לכל חוק המטיל עונשים על לומדי התורה.

אמש נרשם צעד נוסף בניסיון לגבש חזית אחידה, כאשר האדמו"רים מצאנז ומודז'יץ הגיעו למעונו של מנהיג עולם הישיבות הליטאי, הגר"ד לנדו בבני ברק, יחד עם הגרמ"ה הירש. האדמו"רים הציגו בפני הרבנים את עמדת המועצת החסידית וניסו לשכנעם להציג קו כלל-חרדי נגד החוק. הפגישה נמשכה כשעה, אך נראה כי המהלכים הפוליטיים של נתניהו מול חסידות בעלזא עקפו את הדיונים האידיאולוגיים במישור הפוליטי המעשי.

השלכות לעתיד
מינויו של אייכלר וחזרתו של פינדרוס מסמנים עידן חדש במאבק על חוק הגיוס. בעוד שהאחדות החרדית נסדקה, היכולת של הקואליציה להעביר את החוק ולייצב את הממשלה גדלה באופן משמעותי. העיניים נשואות כעת למשאל השרים הטלפוני ולכניסתו הרשמית של אייכלר לתפקיד סגן שר התקשורת, מהלך שצפוי לשנות את פני המפה הפוליטית בשבועות הקרובים.