כשדוד המלך הסביר כיצד מתפללים באריכות וחוזרים חסידות..

כיצד הדריך אדמו"ר הזקן על הדרך הנכונה לחזור מאמר חסידות ברבים? מה הסביר החסיד ר' גרשון חן ע"ה על ההתבוננות שלו ב'עבודת התפילה' של ראש השנה בענין של 'והרשעה כולה בעשן תכלה'? כיצד דוד המלך רמז בלשונו הקדושה לדרך חסידות חב"ד? ומה הפירוש במה שאומרים ב'פתח אליהו' כהקדמה לתפילת מנחה בערב שבת – 'ואנת הוא שלימו דכולהו' • מערכת אתר 'לחלוחית גאולתית' מגישה לקט אמרות חסידיות של החסיד ר' גרשון חן ע"ה, שלמד בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב והיה בהמשך מדמיות ההוד החב"דיות בירושלים • לכתבה המלאה

•••

החסיד ר' גרשון חן ע"ה (שלמד בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב והיה בהמשך מדמיות ההוד החב"דיות בירושלים), היה נוהג להתפלל באריכות גדולה כמנהג חסידי חב"ד, ובמיוחד היה משקיע בתפילה בראש השנה. פעם שאלו אותו שיסביר במה חסיד צריך להתבונן בתפילת ראש השנה ומה יש להאריך כל כך בתפילה זו. ענה ר' גרשון: 'ראש השנה הוא הראש של כל השנה שמשפיע על שנה שלימה במילא צריך לחדש את כל החיות בתפילה. יש להתחזק ולעשות חשבון נפש בצורה חדשה ובחיות חדשה שלא יהיה רק בחיצוניות הלב אלא גם בפנימיותו'. 

שאלו אותו: 'במה התבוננת השנה בתפילת ראש השנה'? השיב ר' גרשון: 'בעיקר בענין של 'והרשעה כולה בעשן תכלה', לכאורה מה זה משנה איך הרשעה תכלה ואם זה לא יהיה בעשן עדיין תהיה אותה תוצאה?! אז נזכרתי שמוסבר ב'ליקוטי תורה' על הפסוק 'והר סיני עשן כולו' שעש"ן זה ראשי תיבות של 'עולם שנה נפש'. 

התחלתי להתבונן ולבקש בתפילה שהקדוש ברוך הוא יעזור לפחות מעט להתגבר על הרע שבקרבי בכל החלקים של עולם שנה נפש. ודבר זה להתבונן בכל העניינים של זמן שבחיים שלך, של מקום גשמי ורוחני שאתה נמצא וצריך לתקן ובענייני הנפש שלך לוקח אריכות גדולה של זמן. כך בכל אחד מתפילות ראש השנה בהן אומרים תפילה זו'.

פעם אחרי שהתפלל באריכות בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, ניגש לאחד הבחורים ואמר: 'מה הפירוש במה שאומרים ב'פתח אליהו' 'ואנת הוא שלימו דכולהו'? העניין הוא בכל דבר ובכל ענין וענין בעולם הזה השלמות היא רק הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו'. ראו יהודי שחי ומונח ב'עבודת התפילה' וממש אצלו 'היא שיחתי כל היום'. 

בנוגע לחזרת מאמר ר' גרשון הדריך את הבחורים כיצד צריך להיות 'חזרת דא"ח'. הוא אמר ששמע מהרבי הרש"ב בשם אדמו"ר הזקן: מה שדוד המלך אמר בתהילים 'חם ליבי בקרבי בהגיגי תבער אש דיברתי בלשוני', הם ראשי תיבות חב"ד. בכך דוד המלך מסביר איך חוזרים מאמר חסידות: דבר ראשון צריך להיות 'חם ליבי בקרבי' שהלב יתחבר למאמר, אחר כך 'בהגיגי תבער אש' שהחמימות וההתלהבות יעברו ויעלו גם למוח למחשבה וההתבוננות בשעת 'עבודת התפילה', ורק אחר כך יכול להיות 'דיברתי בלשוני' לחזור את המאמר חסידות ברבים..