חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם
זכות הציבור לבחור מידע
סינון תוכן בחכמה
זכות הציבור לבחור מיידע לדעת.
בעולם מקובל כי המחנך / ההורה בוחר לאיזה מידע ותכנים יחשף הילד התלמיד.
עד כמה שידו משגת.
הרי מידע זורם לתלמיד מחברים..
והשליטה על החברה בה התלמיד גדל או מכיר לא במאת האחוזים.
בעבר השליטה על המידע והתקשורת היה קל יותר
ככל שהעולם הפך לדיגאטלי יותר הפך המידע לנזיל יותר..
השינוי מאלץ את ההורה והמחנך לשפה חינוכית אחרת.
אם בעבר הרחוק הידע והמידע היו בידי יודעי קרא וכתוב.
והם שהעבירו אותו הלאה תוך סינון בהתאמה לרצונותיהם או אמונותיהם.
היום עולם הידע פרוש בפני כל מי שמחזיק מחשב או מכשיר חכם אחר.
בעולם החרדי
השתמשו בסינון תכנים מאז ומעולם ככלי שמנתב את התלמיד ואף את הבוגר.
בתחילה היו מחסומי שפה.
אחר כך מחסומי קריאה בדמות עיתונים יעודיים
ומשהגיע הרדיו והטלוויזיה נלחמו גם בהם..
כיום בעידן הדיגטאלי מנסה החברה החרדית לבצר את חומות המידע
והסינון באותו אופי של איסורים וחרמות כבעבר
אך האם הדרך הזו מתאימה לעידן הנוכחי?
האם להרחיק את הילד מה"אש" באמצעות גדרות שניתנות לעקיפה בקלות שומרות עליו או לפחות עומדות במטרה שלמם הונחו?
או שמא יש דרכים אחרות
שלא באמצעים אלו?
הדרך המתאימה בעיני היא התאמה לגיל ולא איסור גורף.
בדיוק כפי שטבע הקבה בעולמו.. על פי דברי התנא באבות.
" הוא היה אומר, בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה , בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם."
מדרג המידע יותאם לגיל הנוער ..
במקום לאסור את הצנצנת. נמלא אותה בהתאמה
במקום לאמר מה אסור נאמר מה מותר…
חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים
והציבור בוחר בהמוניו, טור יפה
ללא ספק דור קשה מאוד, והאתגר עם הסמרטפונים ממש לא פשוט בטח לבחורים בגיל הישיבה. אנו מתמודדים בבית עם זה. קשה לומר שיש פיתרון פשוט ולסייג הכול בלהגיד מה מותר וזהו. שלא תתנסה
היו חזקים, עברנו את זה, אכן לא פשוט אבל צריך הרבה סבלנות ותפילות. אני מסכים עם הכותב אבל גם אז צריך להיות עם גבולות וסייגים
ודעתי היא כמה שיותר לדחות את הקץ ולחשוף את ילדי מאוחר יותר שיהיה בשלים מספיק להתמודד עם האתגרים זה עדיף
ללא ספק אתגר גדול מאוד בדור הזה, ואין דרך אחת לטפל בו 'חנוך לנער ע"פ דרכו'
ממש נכון לדור שלנו, ההחלטות לא פשוטות בכלל. רק לנכדים שלנו יהיו את הכלים הנכונים אחרי שאנחנו נעשה את הניסיונות על הילדים ונראה את התוצאות בעוד 20 שנה
מפחיד כמה שזה מדוייק!אני בעד לעזור ולסנן לילדי חסיפה לתכנים מסכים ואפילו שיחות של מבוגרים בהתאם לגיל הילד.
אם הבן שלי בן 15 אני ידבר פתוח יותר ויתן לראות סרטים שלא כמו לבן ה10 שלי ובנוסף בשלות בגרות ותמימות משתנה מאחד לשני
אהבתי והתחברתי לנאמר בכתבה תודה אלחנן.
מראה שלשם המגזר שלנו הולך באמת. לפתיחות וזה הזמן של כל אחד לקחת אחריות
בדיוק, לא יהיה ניתן לחסום את זה נהייה חייבים לדעת לנהל את זה
המגזר כבר שם. זה רק עניין של זמן. אבל טוב שמישהו כמוך כותב על זה ומעלה לסדר היום
לא יודעת אם זו הדרך אבל ודאי שחייב חשיבה מחדש בדור הזה
התאמה לגיל של הילד. בול מה שתמיד חשבתי