המאבק על המשפט – חיזוק שעריה של המדינה

אפשר לראות את האירוע המשפטי מנקודת מבט תנכית קצת.
אנחנו בימי בין המצרים, בין פריצת החומות לחורבן ירושלים ותמיד מתעוררת השאלה על מה ולמה נקבעה אבלות בין המיצרים.
מדוע פריצת החומות מקבלת משקל כזה כאשר בכל מקרה אנחנו מגיעים אל החורבן הסופי והנורא; חושך גדול שמסכם את האסון כולו?
גם היום ישנן חומות, אבל הן פחות חומריות ויותר וירטואליות או תרבותיות.
את הקלעים החומשים בחץ וקשת שעמדו על החומות, מחליפים לוחמי סייבר.
אבל הסכנות היום אינן רק בפריצת חומות ההגנה הוירטואליות. הסכנה היותר גדולה היא בחדירה של רוח נוכריה שתשבש את הזהות הלאומית שלנו.
ניתן לראות מה קרה בארה"ב או בצרפת אחר שהגבולות נפרצו ומליוני בני אדם שמבקשים לעצמם חיים טובים יותר חדרו פנימה.
כך נוצרה בעיה עצומה שלא עמדה מול התנגדות משפטית של ממש וכך מתערערים יסודות המדינות ההן.
כל אומה זקוקה לחומה ועוצמתה היא פונקציה של מערכת משפט -הוגנת, ישרה ובעיקר כזו שמחוברת באופן עמוק לזהות הלאומית שלה.
כאשר ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל טבע את המשפט "יש שופטים בירושלים" הוא דימה לעצמו חומה מבוצרת של שופטים אמיצים ונשואים מעם, שכל מעייניהם נתונים לחיזוקה וביצורה של הממלכה היהודית המתחדשת.
הוא לא דימה לעצמו שתודעה ציונית נלהבת תומר לתודעה פרוגרסיבית שמביטה באדישות מהולה בהתנשאות על כל מה שהוא לאומי או מסורתי.
שכאשר הם נזקקים להגן על הקולקטיב היהודי; אם בהקמת חומות מול פלישה מבחוץ ואם בשמירה על הצבא היהודי, הם יעשו זאת בחוסר חשק ובגרירת רגלים.
כך – ארגוני פירוק מאירופה חודרים ארצה וכובשים אותה עבור אויבינו ומגדילים לעשות בהצפת בתי המשפט בתלונות.
במקום לשלח אותם בבוז מעל פניהם, מתייחסים אליהם בכבוד ובידידות.
אנחנו זקוקים לבין המצרים כי החורבן מתחיל מהזנחת החומות.
כעת זמן גאולה וב"ה הכנסת עוסקת כעת בביצורן.
מול מערכת משפט שמתיימרת לחנך את מדינת ישראל ולהנחיל את ערכיה ההומניים, בניכור עמוק למשפט העברי ולתרבותו, שב השלטון היהודי לפעול;
"כי חיזק בריחי שעריך".
אין משפט בלא ידיעת החוק ואין משפט בלא פילוסופיה ואין משפט בלא שיקול הדעת האנושי.
זה לא שהשופטים אינם ערכיים. להפך! הכי ערכיים שיש. הבעיה היא שבשאלות לאומיות ואחרות, ערכי השופטים אינם מחוברים לערכי רובו של הציבור היהודי; המסורתי.
פנו אלי אנשי שמאל טובים שחרדים באמת שנגמר העולם עבור הנשים. שממש בעתיד הקרוב יוכרחו כולן להישאר בבית. שלא תהיינה רופאות ומדעניות.
אני שומע על הזיות שבקרוב יושלכו הומוסקסואלים מגגות הבתים ועל רדיפה של מי שלא ישמור שבת.
עד כמה שאני מנסה להסביר שזה לא מתבסס על שום דבר, כלום לא נקלט.
לצד המשך החקיקה אנחנו צריכים לחשוב איך הגענו לבורות כל כך נוראה. איך אחים מתייחסים זה לזה בביקורת כל כל נוקבת, אבל כזו שאינה מחוברת לשום מציאות.
חיזוק החומות לא נועד כדי להותיר מחוץ להן את אלו שאינם בדעתנו.
הם בנים של הקב"ה ואחים שלנו ולכן מיד אחרי שנסדיר את החקיקה – נהיה מוכרחים למצוא דרכים לסלק את האיבה ולהגביר את האחוה.