דבר תורה ניהולי – פרשת תזריע

פרשת תזריע עוסקת בדיני טומאה וטהרה טומאת יולדת בן ובת, דגש על טומאת נגעי הצרעת הבאים לאדם שדיבר לשון הרע.

הפרשה מתחילה בדיני  יולדת " אישה כי תזריע זרע  וילדה זכר וטמאה שבעת ימים ….ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה ובכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה…"

לאחר מכן עוסק הכתוב בצרעת. צרעת מופיעה בעקבות חטאים שונים, בעיקר בגלל חטא לשון הרע. תהליך ההיטהרות של מצורע כולל כמה שלבים, והראשון שבהם הוא הרחקה. לאחר מכן עליו לחזור בתשובה, להיטהר ולהביא קורבנות. נגעי הצרעת לא היו נעלמים אלא אם חזר החוטא תשובה אמיתית, והתורה מרחיבה על השלבים הללו: אדם שמופיעים עליו נגעי צרעת הולך לכוהן לאבחון, "אָדָם כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכוהן אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים. וְרָאָה הַכוהן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכוהן וְטִמֵּא אֹתוֹ" (ויקרא, יג ב-ג).

הכוהן מאבחן את המחלה הזאת ולא רופא, וזה תמוה שכן היה מצופה שרופא יאבחן בעיה רפואית ויטפל בה. אך בענייני צרעת הכוהן הוא המוסמך לקבוע האם האדם נגוע בצרעת או לא, ואם הכוהן מאבחן שאכן האדם נגוע בצרעת, הוא שולח אותו לביתו לשבעה ימים, ולאחר מכן הוא נדרש להגיע אליו שוב לביצוע אבחון נוסף. אם הסימנים עדיין נמצאים, הוא מסגירו לשבעה ימים נוספים, ולאחר מכן מתבצע תהליך טיהור של החוטא.

גם בשאר הטומאות מתבצע תמיד תהליך אבחון של הכוהן ותהליך חזרה בתשובה והיטהרות של החוטא, ובכל מצורע גם נקבע כי עליו לצאת לבידוד מחוץ למחנה: "כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא  בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (שם, שם מו), וזאת בעיקר על מנת לעשות חשבון נפש וגם כדי לא להדביק אחרים. התורה מדגישה פעם אחר פעם: "וראהו הכוהן", "וראה הכוהן" כי הראייה והליווי של הכוהן הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההיטהרות ומהאחריות הקולקטיבית.

מה לומדים מכך לעולם הניהול?

חופשת לידה אישה יולדת זקוקה למנוחה וחופשה. היא נכנסת למצב חדש בחייה האישיים ונדרשת למנוחה ולזמן להיות עם הילד.ה החדש.ה. התורה מכירה בזה וכותבת במפורש שהיא לא תתקרב למקדש ולא תעסוק בשום ענייני הקודש ובמושגים שלנו לא תעסוק בעבודה השגרתית של חייה אלא תחדול מכך , תעצור את העיסוקים השוטפים,תנוח ותטפל בילדה שהצטרך לחייה.

"שלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה ובכל קודש לא תיגע …" מנהל חייב לדעת להבין את העניין הזה ולכבד את מציאות החדשה . עליו להיערך מראש עם מחליפה כך שהעבודה בארגון לא תפגע מחד, והיולדת  תוכל להיות רגועה ובטוחה ותוכל לטפל בילדה בשקט ובשלווה מאידך.

לשון הרע בכל ארגון ישנם הולכי רכיל, שהעיסוק המרכזי שלהם הוא לדבר על האחר דברים טובים ורעים. התורה מבהירה לנו שרכילות ולשון הרע הם דבר רע, רע לעובדים ורע למנהל. רע לעובדים כי זה מייצר סכסוכים ביניהם, ורע למנהל כי המנהל מקבל מידע מאדם שהוא בעל אינטרס כזה או אחר. לא צריך להתפתות לשמוע ולקבל את לשון הרע הזה.

עובד שמרבה לדבר לשון הרע ולהכפיש את חבריו צריך להיענש ולעשות תשובה. התורה נקטה בעונש של "בידוד" משתי סיבות: 1. זמן בדידות גורם לאדם לחשוב ולעשות תשובה על מעשיו ומעלליו . 2. כדי שלא יידבקו שאר החברים בנגע הרכילות ולשון הרע.

גם המנהל וההנהלה נושאים באחריות בלשון הרע והרכילות בארגון. אם הם משתפים פעולה עם הרכלנים, זה מועד לפורענות ועלול לייצר מחלוקות, מריבות וסכסוכים. התורה הדגישה את האחריות של הכוהן להליך, ולאו דווקא של איש המקצוע כגון רופא כדי להמחיש שהטיפול בעניין הוא לאו דווקא טיפול מקצועי רפואי אלא ניהולי, ויש אחריות לכולם לצמצם ככל הניתן את נגע לשון הרע ועימו גם את נגע הצרעת.

שבת שלום !

המחבר: 

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.