דבר תורה ניהולי – פרשת האזינו

יום שבת , ז' באדר , יומו האחרון של משה רבינו. משה אומר את שירת "האזינו" עד הצהריים כשהוא שם את יהושע בחזית . מעין טקס כניסה לתפקיד של הושע בן נון . התורה מקפידה לקרא לו "הושע" להבליט את ענוותו של יהושוע .

שירת האזינו פותחת במילה "האזינו " נשאלת שאלה למה האזינו ולא "שמעו" אלא שיש הבדל בין שמיעה להאזנה . שמיעה היא אקט טכני ביותר שמאפשר לאוזן לקלוט צלילים שנמצאים בקרבתה , האזנה היא כבר פעולה אחרת שמחייבת בראש ובראשונה שמיעה לאחר מכן ניתוח הנשמע ולבסוף הבנה של כוונות האומר.

האזנה היא משהו אקטיבי לעומת שמיעה שהיא פעולה פסיבית .

לכל אדם , הורה , ובוודאי מנהל עליו להאזין האזנה פעילה מאוד לנאמר מסביבו ולא להיות רק במצב של שמיעה . יש חשיבות לנאמר . ולרוב מה שנאמר למנהל או להורה מחייב מלבד שמיעה גם תגובה לאחר ניתוח של הנאמר .

בסוף הפרשה נכתב "ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום , אשר תצום את בניהם לשמור לעשות את כל דברים התורה הזאת . כי לא ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן"

משה אומר לבני ישראל "שימו לבבכם לכל הדברים וכו'" ולאחר מכן אומר להם "אשר תצום את בניכם". בעצם אומר להם חברים לפני שאתם מעבירים משהו לבניכם ולדורות הבאים בראש ובראשונה שימו  את לבבכם על העניין ..שימו את לבכם בתורה , אחרי שאתם תהיו שלמים עם דרך התורה לא רק במעשים טכניים אלא בלבבכם בלב שלכם , רק אז תעבירו אותה ילדיכם .

בעולם הניהול זה כלל חשוב מעין כמוהו .

כשאתה מנהל עליך להעביר לעובדים שמתחתיך מסרים על הארגון , על חשיבותו , על השליחות שלו, על מטרתו בעולם ועל הדרך שהוא מוביל. על המנהל להאמין בדרך ובצדקת הדרך בעצמו בטרם הוא מדבר ומעביר מסרים לעובדים שלו . הוא חייב להאמין בזה בכל לבבו שכן אם העובדים יראו וישמעו או יבינו שהמנהל בעצמו אינו מאמין . הם לא יהיו שונים ויעשו את הדברים בצורה לא תקינה ולבסוף לא יאמינו בארגון וייעוד שלו.

על המנהל תמיד להיות האחראי על "והגדת  לעובדך"  בדיוק כמו שמשה מצווה את עם ישראל לעשות את "והגדת לבנך" מתוך שלמות שנמצאת בלב.

בהמשך מוסיף משה "כי לא ריק הוא מכם כי הוא חייכם" . אומר משה לעם ישראל . כל התורה כולה , כל הנאום שלי , כל השירה הזאת היא לא ריקה מתוכן . היא המהות של החיים שלכם , ככל שתדבקו בה ככה תצליחו בחייכם , ככה תאריכו ימים ותחיו טוב בארץ ישראל לאחר מעבר הירדן .

גם פה יש מסר שמנהל יכול להעביר לעובדיו .

מקום העבודה שלכם הוא משמעותי מאוד גם למנהל ולארגון אבל גם לעובדים בו . העובדים פה מתפרנסים ממנו , מפרנסים את בני המשפחות שלהם , לאנשים רבים חשובה העבודה לשמור על שגרת חיים יציבה , לפתח את עצמם, לפתח קריירה , המקום עבודה הוא בסיס משמעותי להתקדמות ולמיתוג אישי . מה שמצופה מהעובדים זה לא לקחת את מקום העבודה כמובן מאליו הוא לא ריק מתוכן או מקום של עשייה טכנית של פעולות אלא מקום שככל שתשקיעו בו יותר (יש אפילו משקיעים את חייהם ) ככה ייטב להם . הם יעריכו את עצמם יותר הארגון יעריך אותם ויכול גם לתגמל בשכר גבוה יותר או במוניטין . ככל שהעובד יהיה לויאלי לארגון, ישקיע בו ככה גם הארגון והמנהל ישקיעו בעובד בחזרה.

המחבר:

פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את  הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי .