ממשלה בהפר(ע)ה

סאגת החלפת נציבת השב"ס קטי פרי גרמה אמנם לעוד טלטול בספינה שממילא נמצאת בסערה מזה זמן רב, אבל כצפוי לא גרמה לטביעתה, אצל גנץ שמירה על הכללים תלויה במי האובייקט שממול, סביר להניח שבמקרה דומה, אם לשר לא היו קוראים בן גביר זה היה מסתיים בהעלמת עין, בטח שמדובר במקרה חריג מול השר הממונה.
כזכור, ההפרה הראשונה מבחינת גנץ הייתה בהעברת תקציב 2023, ובהכירו את נתניהו הוא יודע שהיא לא האחרונה, גנץ מבחינתו מחכה להפרה משמעותית שתרעיד את מחנה הרל"ב שיורה לו לפרוש מיד, בינתיים הוא הוציא לנתניהו כרטיס צהוב.
נתניהו בפלונטר, הוא מבין מחד את הדרישה של בן גביר וזוכר מאידך את ההסכם עם גנץ, יותר משנתניהו חרד לזלזול של פרי בבן גביר, הוא חרד יותר לשלמות הקואליציה המקורית שלו, ויותר משבן גביר חרד לזלזול של פרי כלפיו, הוא חרד להשתלטות של גנץ על הממשלה.
בן גביר רואה שלא סופרים אותו, לא בממשלה ולא בקבינט, ומרגיש שגנץ ואייזנקוט שולטים בעניינים, הוא זועק שההרכב של קבינט המלחמה לא מעוניין בניצחון כי הוא שבוי בקונספציה, ודורש יחד עם שותפו סמוטריץ שדיונים הרי גורל יתקיימו בקבינט המורחב כחוק, ולא בקבינט המצומצם.
נתניהו קפץ על הדרישה ביודעו שבסאגה הנפיצה של 'היום שאחרי' קבינט המורחב מצַדְדִים יותר בדעתו, בן גביר מבין שאם יכנע לכל תכתיב של גנץ, גם אם הוא לא קשור בצורה ישירה או עקיפה למלחמה, הוא ימצא את עצמו כבול עם ראשי זרועות שלא סופרים אותו, ולכן הוא החליט שהפעם הוא זה שלא סופר, סביר להניח שבסוף תִמַצא פשרה כזאת או אחרת בין הניצים עד להפרה הבאה.
נתניהו נמצא במשבר והוא יודע שאם הוא לא יתעשת ויתגבר עליו, הוא ייצא ממנו בשן ועין, הגזרה הדרומית מדממת, הגזרה הצפונית רותחת, והגזרה הממשלתית לוחצת, ואז משום מקום הגיעה ההדלפה מבית המשפט הגבוה שלא לצדק בעניין חוק צמצום עילת הסבירות, שברוב דחוק של שמונה שופטים נגד שבעה, החליט לבטל לראשונה חוק יסוד של הכנסת, הנשיאה אסתר חיות מתכננת לעשות 'פגע וברח' בדומה למה שעשתה חברתה הנשיאה בדימוס דורית בייניש בשעתו בחוק טל, שעד היום לא נמצאה חלופה מתאימה לחוק השנוי במחלוקת, רק שבשונה מאז, הפעם מדובר בחוק יסוד שהרשות השופטת מתכוונת לפסול ולדרוס באין מפריע את הרשות המחוקקת,  שהיא הריבון.
ההדלפה המכוונת הכתה גלים, ולא מן הנמנע שתגרום לבסוף לשופט אקטיביסט אחד לעבור צד, לשנות את דעתו, ולא לגרור את המדינה בעת מלחמה עקובה מדם ממילא למלחמת אזרחים שאחריתה מי ישורנו.
ההתעסקות בענין הסבירות מועילה לנתניהו, ומצידו שיתעסקו ביריב לוין ובחוקי הרפורמה, ופחות בכשלים של ניהול המלחמה, הנשיאה חיות תכננה לפרוש ממגדל השן בצורה אחרת ולא במצב שהמדינה נמצאת במלחמה קיומית מכל החזיתות, יש לה אפשרות עד שלושה חודשים מפרישתה לכתוב את פסק הדין ולפרסמו לציבור, אבל לא אחת כמו חיות תפספס הזדמנות שכזו במצב שממשלת הרפורמה רעועה והעומד בראשה נמצא האשם הבלעדי מבחינתה.
חיות יודעת שכרגע בעת לחימה הדבר האחרון שהממשלה תתעסק זה בהחלטת בג"ץ והם יצטרכו לבלוע את הגלולה המרה, או לכל הפחות עד לאחר המלחמה, שלצערנו לא רואים את סיומה לא באופק הדרומי ובטח שלא בצפוני, ההדלפה חסרת התקדים הגיעה ככל הנראה מהצד השמרני בבג"ץ שמעוניין לשמור על איזון בין שלוש הרשויות בתקווה שההדלפה תעשה את שלה ומלחמת האזרחים תימנע ברגע האחרון.