המזל העברי: בין השמש לירח

המזל העברי: בין השמש לירח 
מאת: ברק אבישר 
 
"מתי חל יום ההולדת שלך?" 
שאלה פשוטה לכאורה. אך בעומק היהדות זו שאלה שמובילה לשורש הנשמה. 
הרוב עונים בתאריך לועזי: 15 בדצמבר, 31 במרץ. אך היהדות מדברת בשפה אחרת. 
ליהודי יש תאריך עברי תאריך שמשקף את שעת לידתו הרוחנית, את הרגע שבו כוחות שמימיים התאחדו לבריאתו. 
וכדי להבין זאת צריך לשוב ולגלות: מהו הלוח העברי, וכיצד הוא מגלם בתוכו את סוד ההשגחה והבחירה גם יחד. 
 
היום והלילה, השמש והירח 
האומות מנו את זמנן לפי גרם שמיים אחד: 
הרומאים והמערב לפי השמש. 
הערבים לפי הירח. 
אבל עם ישראל בחר ללכת בשיטה של עיבור השנים שיטה שאינה רק מדעית אלא רוחנית: 
הלבנה היא הבסיס אך לעיתים "מעברים את השנה" כדי לסנכרן עם החמה. 
"אין מעברין את השנה אלא מפני האביב…" 
(מסכת סנהדרין יא ע"א) 
מטרת העיבור היא לשלב בין שתי השפעות שמימיות ממשלת היום וממשלת הלילה. 
וזהו יסוד עמוק ביותר: היהדות רואה את ההשפעה הנכונה ככזו הבאה מן השילוב. 
"מונים ללבנה, ומשלבים עם החמה", 
כלומר: מחברים את ההתחדשות (ירח) עם הקביעות והבהירות (שמש). 
כפי שמסביר הרמב"ם: 
"ואין מונין לישראל אלא ללבנה… ומעברים את השנה לפי סדר התקופות כדי שישובו החמה והלבנה לקו אחד." 
(רמב"ם, קידוש החודש, פרק ד') 
 
המזל משתנה והיהודי מעל המזל 
ביום הולדתו של אדם, כך מבואר בחסידות ובקבלה, חוזרים הכוחות שהיו פעילים בשעת לידתו. 
והיות שהשנה העברית אינה חוזרת בדיוק באותו סדר גרמי שמיים הרי שהשפעת השמיים מתחדשת בכל שנה. 
ייתכן לומר, שליהודי אין "מזל קבוע", אלא מזל מתחדש  
וכך משתנה מפת הכוכבים ביום הולדתו בכל שנה לפי העיבור. 
אך יש רובד נוסף: היהודי אינו נתון לכוכבים בלבד אלא יכול לצאת מעליהם. 
כאשר אברהם אבינו מביע ספק בקיום הבטחת ה', הקב"ה "מוציא אותו החוצה": 
"ויוצא אותו החוצה ויאמר: הבט נא השמימה…" 
(בראשית ט"ו, ה') 
רש"י מביא: 
"הוציאו מחללו של עולם, ואמר לו: צא מאצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל." 
(רש"י שם, בשם בראשית רבה) 
המסר ברור: המזל פועל אך ההשגחה פועלת מעליו. 
מי שמקבל על עצמו עול תורה ואמונה, מקבל הנהגה נפרדת מושגחת, פרטית, ומעל המזל. 
כך גם בפרשת יציאת מצרים. פרעה הזהיר את משה: 
"ראו כי רעה נגד פניכם", 
כלומר: יש כוכב "רעה" הצופה פורענות. 
אבל משה רבנו לא ירא מן המזל, כי ה' אמר לצאת. 
והתוצאה? פרעה טבע בים, וישראל עברו בחרבה. 
 
המסקנה יום ההולדת העברי הוא שער שמימי ייחודי 
יום ההולדת העברי הוא הנקודה שבה הכוחות השמימיים שבים ומופיעים בצירוף ייחודי. 
ומכיוון שהשילוב בין חמה ללבנה משתנה בכל שנה המזל משתנה. 
זו העדות לכך שיהודי אינו שבוי תחת כוח גורל אחד, אלא מהלך בין העולמות, מונהג מהשמיים, ועם זאת אחראי לבחירתו. 
"אין מזל לישראל" אין פירושו שאין השפעה, 
אלא שישראל יכולים לעלות מעליה. 
 
קריאה אישית לסיום 
במקום לחגוג את יום ההולדת לפי לוח שהומצא על ידי גויים  
התחבר לשורש שלך. 
למד מתי חל יום ההולדת שלך באמת. 
התבונן בכוחות שהתחדשו בך. 
חפש את השליחות המוטבעת באותו יום. 
יום ההולדת העברי שלך הוא היום שבו האור שלך נשלח מחדש לעולם. 
כל שנה עם גוון אחר, עם השפעה אחרת, ועם קריאה חדשה מהשמים. 
 
הערות שוליים ומקורות: 
מסכת סנהדרין דף י"א ע"א תנאים לעיבור השנה. 
רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ד' עיבור השנה כתיאום בין תקופות. 
בראשית ט"ו, פסוק ה' הפסוק "ויוצא אותו החוצה", עם פירוש רש"י. 
מדרש בראשית רבה פרשה מד מקור לכך ש"אין מזל לישראל". 
שמות י' דברי פרעה למשה: "ראו כי רעה נגד פניכם", ומדרשי חז"ל המזהים את "רעה" ככוכב פורענות.