הביטוח לאומי מפרסם היום את קו העוני החדש – זו העיר הכי ענייה

לפי הביטוח הלאומי, בשנת 2021 ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית, שממנה נגזר גם קו העוני, עלתה בשיעור מתון של , והגיעה ל-2,849 שקל. לעומת זאת ההכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, זו שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה דרך מיסים ותשלומי העברה, עלתה בשיעור חד של 7.9.

בשנת 2021 קו העוני עומד על כ-2,849 כאשר קו העוני לזוג עומד על כ-5,698 . זוג עם 2 ילדים יחשבו עניים מסכום הנמוך מ- 9,117 וזוג עם 4 ילדים, הסכום נאמד מתחת ל- 12,108 . בשנה זו, במדינת ישראל היו כ-1.95 מיליון נפשות עניות כשמתוכן – 853.9 אלף ילדים עניים המהווים 28 מהאוכלוסייה ו-212.4 נפשות בגיל פרישה עניות  – שהם כ-17.6 מכלל הציבור הישראלי. עומק העוני המאפשר להעריך את חומרת העוני עלה מ-38.7 בשנת 2020 ל-39.4 בשנת 2021. תחולת העוני עלתה בקרב משפחות מ-20.6 ל-21, בקרב נפשות מ-20.5 ל-21 ובקרב ילדים מ-27.2 ל-28.

ללא התערבות הממשלה, כלומר לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות ירדה מ-37.4 ל-35.5, של נפשות ירדה מ-33.9 ל-32.1 ושל ילדים הייתה ירידה מ-39 ל-37. העלייה הגבוהה ביותר בתחולת העוני נטו נרשמה בקרב האזרחים הוותיקים מ- 16.4 ב-2020 ל-17.6 ב-2021 וזאת לנוכח הפסקת המענקים המיוחדים שניתנו ב-2020 מחד והשתתפותם המועטה והקושי לחזור חזרה אל שוק העבודה מאידך. תחולת העוני של משפחות עובדות נותרה כמעט ללא שינוי ומשקפת מגמות מנוגדות בין שכירים לעצמאיים: תחולת העוני לשכירים עלתה במעט ואילו תחולת העוני של משפחות העצמאיים ירדה מ-13.4 ל-12.1 בין השנים.
ב-2021 הקצבה הניתנת לאזרחים הוותיקים היא הגבוהה ביותר מבחינת יעילותה בצמצום העוני ולאחריה קצבת הנכות. קצבת הבטחת הכנסה, שלא שונתה במשך שנים רבות היא בין הקצבאות ששיעור התרומה שלה לחילוץ מעוני נמוך.

ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מראים כי מדדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. לעומתם, במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע. למשל: במחוז ירושלים: תחולת העוני של משפחות עומד על 38.7, לנפשות 42.0 וילדים 51.2. במחוז תל אביב תחולת העוני למשפחות עומדת על 15.7, לנפשות 15.1 וילדים 20.2.

שיעור הנפשות העניות של עצמאיים עומד 15.2 בעוד אצל השכירים השיעור הוא 16.5. שיעור הנפשות אצל משפחות עם ילדים הוא 24.2 ואצל משפחות שבראשן הורה עצמאי 24.9. באוכלוסייה החרדית השיעור עומד על 39.7, אזרחים ותיקים 16.8 ואצל הערבים 38.8.

מדד הג'יני לאי השוויון בהכנסה נטו עלה ב-0.8, אך ירד ב-1.4 לפי הכנסה כלכלית.
עוד נמצא, בהתבסס על הסקר החברתי של הלמ"ס, שלמעלה מ-26 ממשקי הבית העידו שאינם מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות, 10.6 ויתרו על טיפול רפואי, 6.9 ויתרו על תרופות מרשם ו-5.2 ויתרו על ארוחה חמה בשל קשיים כלכליים. במדדי העוני הסובייקטיבי על פי תוצאות מוקדמות של סקר שערך הביטוח הלאומי, נמצא ש 30.6 מהנשים העידו כי הרגישו עניות בעוד אצל הגברים המספר עומד על 27.4. אנשים בגילאי 35 עד 67  שמרגישים עניים עומד על 32.6, בעוד צעירים עד גיל 35 דיווחו על עוני סובייקטיבי כ-25.7. הדוח מראה כי תחושת העוני הסובייקטיבי עלתה אצל רוב קבוצות האוכלוסייה מהשנים שעברו והן העידו על וויתורים מהותיים בחייהם.

גם בהשוואה הבינלאומית בעוד שבשנת 2020 ניתן היה לראות כי מודל הסיוע הסוציאלי שניתן במהלך הקורונה הציב את ישראל בסמיכות לממוצע במדינות ה-OECD, בשנת 2021 המדינה חזרה לתחתית הדירוג המעיד על רמת עוני מהגבוהות ביותר בארצות המפותחות שנייה מלמעלה אחרי קוסטה ריקה. הביטוח הלאומי ממליץ להעלות את הקצבאות המשמשות רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסה או משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה וקידום כלים וסיוע למשפחות שנמצאות בשוק העבודה ועדיין חיות בעוני. כמו- כן, ניתן דגש על חוסר השוויון בין הפריפריה למרכז דבר המשתקף במשכורות נמוכות וקושי גדול מאוד בהיבט הסוציאלי.

שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי: "ישנן אוכלוסיות רבות במדינת ישראל, במיוחד בפריפריה שזקוקות לכלים על מנת להתמודד עם העוני והפערים בחברה הישראלית. דו"ח העוני מראה פעם אחר פעם שקצבאות מסייעות לחילוץ מעוני. נכנסתי לתפקידי כשר הרווחה לפני ימים ספורים והדו"ח הזה הוא כלי משמעותי עבורי לקידום מדיניות הרווחה בה אני דוגל. הביטוח הלאומי מפרסם את דו"ח העוני ולצערי, אין שינוי משמעותי בממדי העוני. ולכן בקדנציה הקרובה אעשה כל מאמץ כדי לטפל בסיבות לעוני ושילוב מיטבי בשוק התעסוקה, במקביל לצדק חלוקתי נכון ומעודכן".

שר במשרד הרווחה, יואב בן צור: "האוכלוסיות המוחלשות בחברה הם בליבי, ולשם כך באנו למשרד זה. אנו חשים אחריות ציבורית לצמצם את אי השוויון בישראל וזוהי שליחותנו. אנו מסרבים לקבל מציאות שבה אזרחים ותיקים, ילדים ומשפחות שחיות בעוני.  זהו דבר נורא שחברה מתוקנת וערכית לא יכולה לקבל אותו. יש דרכים רבות להבטיח יציאה מעוני אל חיים בכבוד ובראש מורם. אפשרויות תעסוקה מגוונות ומותאמות לאוכלוסיות שצריכות סיוע הן דבר הכרחי שיקודם בקדנציה הקרובה לטובת היציאה ממעגל העוני ואנו פועלים בימים אלו על תכנית חדשה לטובת כלל אזרחי ישראל".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "מדינת ישראל נמצאת מזה שנים בפער משמעותי מבין מדינות ה- OECD בעוני ובאי שוויון. לא ייתכן שקצבאות מסוימות יהיו נמוכות מקו העוני עצמו שעומד 2,849 בלבד. כדי להתמודד עם הפערים בחברה נדרשת מחד העלאת קצבאות ומאידך מתן כלים וסיוע למשפחות ויחידים שנמצאים בשוק העבודה אך משכורתם נמוכה, בדגש על הפריפריה. יש צורך בשינויי חקיקה שייקלו על תנאי הזכאות לקצבאות, יאפשרו רכישת השכלה והתמחות שתביא בהכרח לעלייה בשכר ותתרום ליציאה מהעוני. כל זאת, מבלי שהזכאים יחששו שהם עלולים לאבד את הקצבה או ההטבות הנלוות כיוון שזה מצב  שלא מאפשר התפתחות".