מצוות ביכורים: להודות להשם מהרגע הראשון

פרשת השבוע שלנו פותחת במצווה מיוחדת במינה, הלא היא מצוות הביכורים. התורה הקדושה מצווה אותנו שכאשר נסיים לכבוש את ארץ ישראל, לחלק אותה לנחלות השבטים ונתחיל לעבד את האדמה בכל פעם שיגדל לנו הפרי הראשון בשדה, ניקח אותו לירושלים וניתן אותו לכהן בבית המקדש.

חז"ל הקדושים מתארים את הטקס והרעש שהיו עושים סביב מצווה זו, שהיו מקשטים את קרנותיו של השור, מי שיכול מניח את הפרי בסל של זהב, ויוצאים שיירה שלמה עם כלי נגינה אל בית המקדש עד שמגיעים אל הכהן.

הבה נדמיין לעצמנו, יוצא לו יהודי חקלאי מביתו אשר ברמת הגולן, לוקח כמה ימי חופש, הוא וכל משפחתו, לובשים בגדים חגיגיים, מקשטים את השוורים והסוסים והחמורים, ומתחילים מסע של כמה ימים לירושלים, כאשר בכל מקום בו הם עוצרים ללון, הם מספרים בהתרגשות שהם בדרך לירושלים.

בהגיעם לעיר, הם פוגשים בעוד כמה חקלאים שכאלה, וממתינים לתורם. כאשר מגיע התור שלהם, עומד החקלאי עם הסל, ומתחיל לנאום בפאתוס רב, נאום שמתחיל בסקירה היסטורית על שורשי עמנו, ומסתיים בהווה הפורח כאן, ואז – – –

הוא מגיש לכהן, ברוב רושם, רימון אחד… או תאנה אחת… או תמר אחד…

כל הרואה דבר זה נדהם. מה?! בשביל פרי בודד, שהעלות שלו לצרכן היא אולי 10 שקלים, עשיתם מסע שעלותו מוערכת בכמה אלפי שקלים לפחות? משהו פה לא מסתדר!!

שאלה זו נשאלת ע"י האלשיך הקדוש, והוא מוסיף ושואל, חז"ל אומרים על הפסוק "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה" מצוות ביכורים נקראת "ראשית", אומרים חז"ל שהפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלוקים" רומז לנו שהעולם נברא, לא פחות ולא יותר "בשביל ראשית", דהיינו הקב"ה ברא את כל העולמות, שמש ירח וכוכבים, יבשות ימים אגמים ונהרות, קיץ חורף יום ולילה, ואת כל בעלי החיים ואת כל בני האדם, הכל הכל בשביל מצוות ביכורים!

מה כל כך חשוב ומיוחד במצווה הזו? "כולה" פרי אחד שנותנים לכהן! על זרוע לחיים וקיבה לא שמענו כזה דבר, ולא על חלה, או על לקט שכחה ופאה… מה מיוחד בביכורים? מה קורה כאן?

אומר האלשיך הקדוש:

היסוד והתכלית של כל הבריאה היא להכיר ולדעת את השם. זוהי המטרה העליונה שבשבילה הקב"ה ברא את העולם.

כאשר אדם נמצא במצב שהוא זקוק לעזרה, והוא מודע למצבו, הוא מבין בעל כרחו שהשם מנהל את העולם, ששום דבר לא זז בלעדי השם, והוא לומד את הרעיון של האמונה בדרך הפחות נעימה.

אבל, מה קורה כאשר האדם נמצא במצב טוב? מה יקרה, אחרי שעם ישראל יסיימו לכבוש את הארץ המובטחת, להוריש את הגויים העצומים האלה מפניהם, ולהתיישב כל שבט בנחלתו?

במצב כזה, מצד אחד היהודי נמצא במצב הכי טוב שיש איש תחת גפנו ותחת תאנתו, יושבים בארץ לבטח, כל הגויים סביבותיהם מפחדים מהם, בית המקדש בנוי לתפארה, ובעצם אין שום דבר שיכול לערער את הביטחון של היהודי בארצו.

אבל מצד שני… זה המצב הכי מסוכן בעולם! כי אפשר לשכוח את השם!

ברגע שיהודי ח"ו שוכח שהשם נותן לו את הכח לעשות חיל, הוא נמצא במצב הכי מסוכן שיש, הוא בהסתרה. הוא נמצא במצב הפוך מהמטרה לשמה נברא העולם!! הוא לא מכיר את השם!!

אומרת לנו התורה הקדושה, כדי להינצל מהמצב הזה, אנחנו צריכים להכניס למוחנו את ההכרה הבסיסית ביותר והיא " כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" שום דבר לא שלי!! הכל של השם!! איך שהניצן הראשון ינבוט, ברגע שהפרי הראשון יבכיר, עוד לפני הכל היהודי יארוז את מטלטליו, יקשט את כל מה שיש לו, ויעשה את הדרך לירושלים. בדרך, הילד ישאל אותו, "אבא, למה אנחנו עולים לירושלים עכשיו"? והאבא יגיד לו, נכון יש לנו כרם ענק? אז השם הצמיח לנו בכרם הזה את אשכול הענבים הראשון, ואנחנו לוקחים את האשכול הזה אל בית המקדש, כדי לומר להשם תודה, כדי להכיר, ולהבין, וללמוד, שהכל של השם, שאת הכל אנחנו מקבלים מהשם ורק ממנו. הכרם שלו, האדמה שלו, הכוחות איתם אנחנו עובדים שלו.

ובכל מקום שהם יעצרו בדרך, הם יעבירו את המסר הזה, שהכל מהשם, ואפילו על ההתחלה של ההתחלה כבר צריך להודות להשם!

בשביל מסר כזה, צריכים לעשות הרבה רעש, הרבה חגיגות, כי זה נגוע בנקודה הכי מרכזית של הבריאה: ההכרה שהכל מהשם, ועל הכל צריכים להודות לו יתברך.

כשנמצאים לפני סוף השנה, ומתכוננים לשנה הבאה, אם זה בתשובה ומעשים טובים, אם זה באמירת סליחות, אם זה בחשבון נפש, ראוי מאוד לשים לב ולהודות להשם יתברך על כל הטובות והחסדים שעשה איתנו, ובעז"ה נזכה לשנה טובה ומתוקה כתיבה וחתימה טובה אמן ואמן.

שבת שלום ומבורך!

לתגובות, ולקבלת העלון במייל: בג'ימייל.

לשמיעת השיעור בקול הלשון מספר שיעור : 38951758

השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אביגיל ואסתר בת רחל ז"ל