כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11 • סיפור נס מפעים

לאחר שהרבי הריי"צ הורה, עושים בלי לשאול שאלות. ר' מרדכי דובער נכנס שוב בשערי הבניין האימתני, ועוד בטרם הספיק להרצות בפני פקיד הקבלה את בקשתו, גורש משם בבושת פנים. אותה סיטואציה חזרה על עצמה שש פעמים, הוא מגיע לבניין ומגורש מיד, כותב לרבי ומקבל תשובה לנסות שוב • ארגון 'לחלוחית גאולתית' העולמי מגיש סיפור מפעים על הרבי הריי"צ, לרגל יום ההילולא י' שבט • לקריאה

•••

הגברת חנה פופאק נולדה בעיירה רוסית קטנה לאבא חסיד דגול ובעל תפילה חסידי, הרב מרדכי דובער טלישבסקי. הרב טלישבסקי היה חסיד ומקושר לרבי הרש"ב ומאוחר יותר אל הרבי הריי"צ. כשבתו הבכורה נולדה, היה מנוי וגמור עם עצמו שהיא לא תלמד בבתי ספר של גויים. השלטון הקומוניסטי אז היה בשיא כוחו, והוא אכף את חוק החינוך, אך ר' מרדכי היה מוכן למסור את נפשו על כך.

באותן השנים, תר"צ, הרבי הריי"צ כבר יצא אל מחוץ לגבולות רוסיה והתיישב בריגה. הרב טלישבסקי שלח אפוא מכתב אל הרבי לדעת מה עליו לעשות וכיצד עליו לנהוג. הוא ביקש מהרבי לברך את בניו שיהיו יהודים יראים וטהורים ולא יפגעו מרוחות הכפירה המנשבות בחוץ. בחלוף תקופה קצרה הגיע מכתב תשובה מהרבי בו הוא מברך את המשפחה והילדים, ומציע לבני המשפחה לנסות ולצאת מגבולות רוסיה.

אם בשנים מאוחרות יותר, אחרי מלחמת העולם השנייה, בקשה מעין זו הייתה מסוכנת ביותר, על אחת כמה וכמה בימים ההם שהשלטון שלט בחוזקה ובאכזריות רבה ומעשיו הנוראיים היו ידועים לכל. אך כיוון שהרבי הציע – חסיד אמיתי לא שואל שאלות. ר' מרדכי לא איבד זמן יקר ועוד באותו היום ניגש לבניין הק.ג.ב. ובפיו בקשה לקבל אישור לצאת מרוסיה. פקיד קבלה ששמע את שבפיו, היה בטוח שהעומד מולו מעורער בנפשו. 

אף אדם, בוודאי לא יהודי, לא יכול היה לצאת מברית המועצות באותם ימים, אפילו הרבי הריי"צ עם כל השתדלנויות יצא מרוסיה בניסי ניסים. הפקיד הנזעם השליך אותו מחוץ למפתן הדלת והוא חזר הביתה. כשהתיישב כתב לרבי מכתב שזה עתה הוא חזר ממטה הק.ג.ב. וגורש משם בבושת פנים. חלפו עוד כמה ימים ושוב הגיעה תשובה מהרבי שצידדה בניסיון נוסף לצאת מגבולות המדינה. כעת, לאחר שנזרק משם, החשש גדל שבעתיים.

אבל הרבי אומר, אזי עושים בלי לשאול שאלות. ר' מרדכי דובער נכנס שוב בשערי הבניין, ועוד בטרם הספיק להרצות בפני פקיד הקבלה את בקשתו, גורש משם בבושת פנים. אותה סיטואציה חזרה על עצמה שש פעמים, הוא מגיע לבניין ומגורש מיד, כותב לרבי ומקבל תשובה לנסות שוב. בפעם השביעית שהגיע לשם, הפקיד הנפיק לו להפתעתו העצומה אשרת יציאה מיידית. ממטה הק.ג.ב. הוא רץ היישר לתחנת הרכבת, מחשש שהפקיד יתחרט.

הוא שלח ילד לביתו כדי להודיע לרעייתו שהשחרור המיוחל הגיע. בתוך זמן קצר היא הגיעה עם הילדה הבכורה ועוד תינוק קטן שנולד להם זמן לא רב קודם לכן, וכולם עלו על הרכבת לכיוון ריגה. מרת טלישבסקי שהאמינה בכל לבה בברכות הרבי, הכינה כבר מבעוד מעוד את המטלטלים. עד שהרכבת לא יצאה ממסך הברזל, הם לא היו רגועים. במדינה כמו רוסיה, הכול יכול להשתנות באופן מיידי.

בריגה הם שהו בסמוך לרבי כשלוש שנים, עד שנת תרצ"ג. בריגה היו תלמודי תורה ובתי ספר לבנות על טהרת הקודש ושם למדו הילדים. האווירה במקום הייתה יהודית וחסידים רבים השתקעו באזור, מה גם שהיו קרובים לרבי, בצילא דמהימנותא. מבחינתם הרצון היה להישאר שם כמה שיותר. אלא שבאחד הימים הרבי קרא את הרב טלישבסקי ורעייתו לחדר ה'יחידות' והטיל עליהם שליחות – לנסוע לפינלנד הקרה והרחוקה.

הרבי סיפר להם שזה עתה קיבל מכתב מהקהילה היהודית שם, שהם מבקשים בדחיפות מוהל, שוחט, חזן ודמות רבנית שתלווה אותם. הרבי הבטיח לרב טלישבסקי שלמרות ריחוק המקום, הרי שבמחשבתו הוא יהיה עימם בכל רגע. וכך, לאחר שהתארגנו וארזו את חפציהם, יצאה משפחת טלישבסקי בדרכה לפינלנד, שם התעוררה ביתר שאת מצוקת החינוך הכשר. אמנם הפינלנדים לא קומוניסטים ולא חינכו לכפירה בה' אחד, אך בכל פינלנד לא היה אף לא תלמוד תורה אחד ראוי לשמו.

הוא העלה את המצוקה הזו במכתב ששלח לרבי, וביקש לדעת מה עליו לעשות. בחלוף תקופה קיבל מכתב מהרבי בו מורה לו הרבי לשלוח את הילדים בחזרה לריגה ולהכניסם ללמוד במוסדות שלמדו בהם בעת שהותם שם. בריגה התגוררו הסבא והסבתא של הילדים ששמחו לשכן את הנכדים אצלם ולדאוג לכל מחסורם. כשדמעות זולגות מעיניהם, צער הפרידה והגעגועים, נפרדו האב והאם מילדיהם על כבש האונייה. הרצון בחינוך יהודי גבר על כל שיקול אנושי אחר.

חלפו כמה שנים, ולילה אחד התעוררה חנה'לה הבכורה באמצע הלילה לאחר שראתה בחלומה את הרבי הריי"צ. היא ראתה את הרבי מגיע אליה ומודיע לה שאשרת השהייה שלה בריגה פגה, ואשר על כן, עליה לחזור מיד עם אחיה לבית הוריה בפינלנד. היא הסיטה את מחשבתה מהחלום בטענה שזהו כנראה סתם חלום, ו'חלומות שווא ידברו', אך בלילה השני שוב ארע אותו חלום במדויק. 'חנה'לה, תוקפם של הניירות כבר הסתיים. חיזרו לפינלנד'.

היא התעוררה מבועתת. קולו של הרבי היה ברור וחד. אך שוב לא התייחסה לזה. כשבלילה השלישי חלמה אותו חלום, והיא ילדה בת 11 בלבד, הבינה שלא מדובר בסתם חלום. בבוקרו של יום, עוד לפני שהלכה לבית הספר, ניגשה לסבתא וסיפרה לה על החלום שהיא חולמת בשלושת הלילות האחרונים. 'למה לא הודעתם לי שהניירות נגמרו?' שאלה הילדה בתמימות את הסבתא, 'למה הרבי צריך להודיע לי?!'..

הסבתא לא ביטלה את דבריה או ניסתה להניא אותה מהנסיעה, 'אם אכן כך אמר הרבי, סעי לשלום ויהי הקדוש ברוך הוא בעזרך', נתנה לה את ברכת הדרך. הילדה מיהרה לקחת עמה את אחיה הקטן ממנה בשנה, וביחד נסעו ברכבת עד אסטוניה, שם הסתובבו בנמל במשך יממה שלמה עד שהבינו על איזו אונייה עליהם לעלות כדי להגיע לפינלנד. אחרי כמה ימי הפלגה, הגיעו לפינלנד ואיש, כמובן, לא חיכה להם.

ההורים כמובן לא ידעו שעולליהם הקטנים נדים ונעים בדרכים בדרכם הביתה במצוות הרבי הריי"צ. כשנכנסו הביתה, אביהם לא האמין שהם עשו את דרכם לבד מבלי שאיש ילווה אותם. היא סיפרה לאביה את כל סיפור החלומות, ויהי הדבר לפלא. שבוע בלבד לאחר מכן, דברי הרבי הובנו במלוא בהירותם, כשפרצה מלחמת העולם השנייה. המלחמה התרחבה והתפשטה והגיעה גם לריגה, וכל יהודיה נלקחו למחנות ההשמדה. רק מעטים נותרו משם.

בידיה של חנה'לה, תמונה של ארבע מאות מחברותיה שלמדו איתה יחד בבית יעקב בעיר ריגה, ואף אחת מהן לא נותרה בחיים. הרבי הוא זה ששלח את הילדים לריגה והוא זה שהצילם ברגע האחרון. אחיה, משה'לה – לימים המשיך את מסורת האבא בחזנות, הלא הוא החזן הידוע מ-‏770 החסיד ר' משה טלישבסקי. לפינלנד הגרמנים לא הצליחו להגיע ולבצע את זממם השפל. בשליחות הרבי הריי"צ המשיכה משפחת טלישבסקי לפעול בפינלנד גדולות ונצורות, בביצור חומות היהדות ובקירוב יהודים לתורה ולמצוות.