זה הזמן לסלוח- הזדמנות לחדש את הקשרים המשפחתיים לקראת יוה"כ

רגע של חשבון נפש משפחתי
יום הכיפורים נחשב לשיאו של תהליך חשבון הנפש של עשרת ימי תשובה. הוא מזמין כל אחד לעצור, להתבונן פנימה ולבחון את יחסיו עם הקרובים לו ביותר בני זוג, הורים, ילדים ואחים. בעוד שמרבים לדבר על בקשת סליחה בין אדם לחברו, פעמים רבות אנו נוטים לשכוח שהקונפליקטים הקשים והכואבים ביותר מתחילים בבית.

מדוע קשה לסלוח דווקא לקרובים לנו
הכאב שנגרם על-ידי אדם זר לעיתים קל יותר לשאת. אך פגיעה הנעשית בידי בן משפחה נוגעת בלב הרגשות והזיכרונות המשותפים, ולעיתים מותירה צלקות שנמשכות שנים. רגשות של אכזבה, חוסר צדק או כעס יכולים להצטבר ולהפוך למחיצות שמרחיקות בני משפחה זה מזה.
ביום הכיפורים מזכיר לנו המסורת כי על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו וממילא מחילה בתוך המשפחה איננה רק מצווה רוחנית, אלא גם מפתח לבריאות נפשית, לשלום-בית וללכידות משפחתית.

המחילה כגשר לשיקום היחסים
מחילה אינה בהכרח ויתור על הזכות לצדק או על תחושת הפגיעה, אלא בחירה לשחרר את הלב מהכעס והנקמה. כאשר בני משפחה בוחרים לבקש סליחה ולהעניק אותה, נפתח פתח לשיח חדש, לשיקום האמון ולריפוי פצעים ישנים.
במקרים רבים סכסוכים בין אחים על ירושה, ויכוחים בין בני זוג או מתחים בין הורים לילדיהם נמשכים שנים ארוכות אך רגע של כנות ובקשת סליחה הדדית יכול לשנות את הדינמיקה ולהחזיר את החום הביתי.

צעדים מעשיים למחילה משפחתית
שיחה ישירה להקדיש זמן לשיחה שקטה שבה כל אחד משתף בתחושותיו ללא האשמות.
הכרה בכאב בקשת סליחה אמיתית מתחילה בהבנה של הפגיעה שנגרמה והבעת צער כנה.
קבלת אחריות נטילת אחריות על המעשים או המילים שעוררו את הסכסוך היא צעד חשוב לבניית אמון מחודש.
שחרור הציפייה לעונש הצד הנפגע יכול לבחור לשחרר את הכעס כדי להיטיב עם עצמו ועם הקשר.
קביעת דרך להמשך לאחר הסליחה חשוב לקבוע כללים וגבולות חדשים כדי למנוע הישנות של המחלוקות.