הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי י' אלול תשפ"ב

א. אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות של פסוק ויעבור בדרך תפלה ובקשת רחמים, מפני שנחשב כדבר שבקדושה, ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה, אבל אם בא היחיד לאומרם דרך קריאה בעלמא בטעמי המקרא רשאי.

ב. אף היחיד שאומר יג מדות בטעמי המקרא, אינו צריך לסיים "ונקה לא ינקה" עד סוף הפסוק, אלא די לומר עד ונקה. ומותר ליחיד לומר "אל מלך יושב על כסא רחמים", אף על פי שאומר בו ״זכור לנו היום ברית שלש עשרה״.

ג. אם כשהגיע השליח צבור לי״ג מדות הראשונות, רואים שאין מנין בבית הכנסת, ידלגו ויתחילו באמירת רבונו של עולם שקודם הוידוי, וימשיכו הסליחות עד שיבואו עשרה. ואז יחזור הש״צ לומר אל מלך יושב על כסא רחמים, להשלים מספר הפעמים יג מדות שדילגם. והחכם עיניו בראשו. ואם אין תקוה שיגיע מנין במשך זמן אמירת הסליחות, אז יאמרו כל הי״ג מדות במקומם, עם טעמי המקרא, כמי שקורא בתורה.
(חזון עובדיה ימים נוראים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן