הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון ג' מנחם אב תשפ"ב

א. מילה שלא בזמנה, אם נעשית מיד כשהתינוק נתרפא ונתאפשר למולו, מותר לכל הקרואים לאכול בשר בסעודת המילה, אבל אם לאחר שנתרפא התינוק דחו את המילה בכוונה לאחר ראש חודש אב כדי שיוכלו לאכול בסעודה בשר, הואיל ועבירה היא בידו של אבי הבן שהשהה את הברית, אין לאכול בשר באותה סעודה.

ב. המוהל והסנדק ואבי הבן רשאים לאכול בשר בכל סעודותיהם שביום הברית־מילה, ששולחים להם מסעודת המילה, או אפילו כשאוכלים לבדם בביתם, שיום טוב שלהם הוא.

ג. בסעודת סיום מסכתא שנזדמנה בימים אלה, רשאים כל הקרואים לסעודה משום קירבה או רעות לאכול בה בשר, מפני שהיא סעודת מצוה, ואפילו מי שלא למד עמהם יכול להשתתף עם המסיימים. ומכל שכן המחזיקים בידי הלומדים בממונם ובהוצאות הסעודה. והוא הדין בסעודת בר מצוה בזמנה. ויש נוהגים שלא לאכול בשר בסעודת מצוה אלא דגים וכיוצא בזה. ובמקום שאין מנהג ידוע יש להקל.

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן