הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי י"ט בטבת ה'תשפ"ג

א. גוי אומן שקיבל עליו בקבלנות לתפור בגד, והישראל בעל הבגד קצב לו המחיר והשכר שיקבל בעד עבודתו, והגוי סיים תפירת הבגד בעצם יום השבת, והובא לבית בעל הבגד בשבת, מותר לו ללבוש את הבגד בשבת, שאין כוונת הגוי אלא לטובת עצמו להרוויח את שכרו, ועל דעת עצמו הוא עושה. וכן כל כיוצא בזה.

ב. כשם שאסור לומר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת, כן אסור לומר לגוי לעשות לו איסור לאו מאיסורי תורה, ולכן אסור לומר לגוי לסרס לו את הבהמה של ישראל. וכן כל כיוצא בזה.

ג. מותר לומר לגוי לעשות לו דבר שאיסורו מדרבנן, ואף על פי שבשבת אפילו שבות דשבות שלא במקום מצוה אסור, בשאר איסורים שהם מדרבנן מותר לומר לגוי לעשותם. ולכן מותר לומר לגוי לעשות לו מלאכה בערב פסח, שאין איסור מלאכה בערב פסח אלא מדרבנן. אבל אסור לומר לגוי לעשות לו בחול המועד מלאכה האסורה, שדין יום טוב וחול המועד כדין שבת.
חזון עובדיה שבת ג'

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן