הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי כ"ז אלול תשפ"ב

א. מנהג ישראל לאכול בשני הלילות של ראש השנה מיני פירות וירקות שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה, משום דסימנא מילתא היא. וכמו שאמר ובגמרא (הוריות יב. וכריתות ו.), ואחר שהתחילו בסעודה של ליל ראש השנה, ואכלו כזית פת, מתחילים לברך עליהם.

ב. מכיון שבכלל הדברים הללו ישנם גם תמרים, והם המובחרים שבשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם קודמים לברכה לרמונים ולשאר פירות, ולהם משפט הבכורה, לפיכך יקח תחלה תמרה ויברך עליה בורא פרי העץ, ואם התמר הוא פרי חדש אצלו, יוסיף לברך גם ברכת שהחיינו.

ג. אחר שאכל, יקה עוד תמרה, ויאמר יהי רצון מלפניך ה׳ אלקינו ואלקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו, ויאכלנה. ובברכת העץ על התמרה יכוין לפטור כל פרי העץ שעל השלחן שיאכל אחר כך. וכן בברכת שהחיינו יכוין לפטור כל מיני פירות חדשים שלפניו מברכת שהחיינו.
(חזון עובדיה ימים נוראים)
נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן