אדמו"ר הזקן חושף: מטרתם האפילה של הרבנים שהשפילו את התפילה

אנו מגישים דברים מרתקים ולא מפורסמים דיו, בהם מסביר אדמו"ר הזקן את הדרך הנכונה על פי היהדות מאז ומעולם, להסתכל על מקומה המרכזי והעיקרי של 'עבודת התפילה' בעולם היהודי, ועל הדרך שרבנים מסויימים (שהיה קשה להם לעבוד בתפילה) זלזלו והשפילו את מעלת התפילה, והגביהו את מעלת לימוד התורה ואמירת פלפולים וחידושים, כדי להגדיל את כבודם בעיני העם – ועל זה באה החסידות להחזיר הדברים למקורם, ולהשיב את 'עבודת התפילה' למרכז עבודת השם • המובא כאן הינו חלק מתשובות אדמו"ר הזקן לחוקריו הרוסים, בעת המאסר הראשון (כפי שכתבם רבינו הזקן בעצמו) בימים ח'-י"א בחודש מר חשוון תקנ"ט • לקריאה

•••

'המנהג היה בכל ישראל מימי עולם להיות בכל עיר ועיר ב' בתים גדולים לתפילה, בית הכנסת ובית המדרש, בית הכנסת להמון עם הטרודים בעסקיהם כל היום ורובם אין יודעי ספר כלל, ובית המדרש ליודעי ספר להתפלל שם בכוונת הלב באריכות, איש כפי יכולת שכלו ולבו. והנה בספרים שכתבו חכמינו שלפני מאתיים שנה מהיום מפורש שם איך שאז היו מאריכים בתפילת השחר בכל יום ויום ערך ב' שעות ויותר, מחמת אריכות כוונה שבלב כנזכר לעיל.

אך אחר כך עמדו אצלנו רבנים שאינם הגונים.. הרבנים הנזכר לעיל.. לא רצו להטריח עצמן להתפלל בכוונה כנזכר לעיל, וכדי שלא יהיו מבוזים בעיני העם התחילו להשפיל מעלת התפילה ולהגביה מעלת הלימוד בתלמוד, ללמוד גם בעת וזמן התפילה, והיו מתפללים במרוצה בלי כוונה, ולומדים מיד עם תלמידים עומק התלמוד בחריפות כדי להראות חוכמתם ולהגדיל שמם בארץ.

ואחריהם נמשכו כל יודעי ספר המתפללים בבית המדרש להתפלל גם כן במרוצה בלי כוונה כנזכר לעיל, מחמת יראתם או חניפותם להרב, כי הוא היה השליט על העם, רק מקצת יחידי סגולה בכל דור היו מתפללים באריכות בכוונה, והיו נקראים בשם 'חסידים' מימי עולם'.

ספר 'אגרות קודש' אדמו"ר הזקן, אגרת נח.