ניו יורק טיימס: טראמפ מנע מישראל לתקוף באיראן בחודש הבא

לפי פרסום בעיתון האמריקאי הנחשב "ניו יורק טיימס", ישראל תכננה לצאת למבצע תקיפה נרחב נגד אתרים גרעיניים באיראן כבר בחודש הבא, אך התוכניות נדחו ונבלמו על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. על פי הדיווח, ההחלטה האמריקאית לטרפד את התקיפה הישראלית התקבלה בשבועות האחרונים, על רקע מאמצים מחודשים להשגת עסקה דיפלומטית עם טהראן שתגביל את תוכנית הגרעין האיראנית.

לפי הפרסום, הנשיא טראמפ קיבל את ההחלטה המשמעותית לאחר חודשים ארוכים של דיונים פנימיים בממשל האמריקאי, במהלכם התלבטו בכירי הממשל בין שתי אפשרויות אסטרטגיות: האחת – לתמוך בישראל במהלך צבאי שמטרתו לעכב את יכולתה של איראן לבנות נשק גרעיני, והשנייה – לפנות לערוץ דיפלומטי ולנסות להשיג הסכם חדש עם המשטר האיראני.

העיתון מדווח כי העיתוי של הדיונים והחלטת הנשיא האמריקאי לא היה מקרי. לטענת גורמים המעורים בפרטים, איראן נמצאת כיום בעמדת חולשה יחסית הן מבחינה כלכלית והן מבחינה צבאית, מצב שיכול להקל על השגת הסכם בתנאים טובים יותר למערב או לחילופין להפוך תקיפה צבאית לאפקטיבית יותר.

הדיונים בממשל האמריקאי, כך על פי הדיווח, חשפו חילוקי דעות משמעותיים בין בכירי הקבינט של טראמפ בשאלה האסטרטגית כיצד להתמודד עם האיום הגרעיני האיראני. עם זאת, בסופו של דבר התגבש קונצנזוס נגד תמיכה בפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין של איראן בעת הזו.

אחד הגורמים המשמעותיים שהשפיעו על החלטת הנשיא טראמפ, על פי הפרסום בניו יורק טיימס, הוא איתותים מטהראן על נכונות לחזור לשולחן המשא ומתן. גורמים דיפלומטיים המצוטטים בכתבה טוענים כי המשטר האיראני מעוניין בהקלה בסנקציות הכלכליות המוטלות עליו, ועשוי להיות מוכן לתת בתמורה ויתורים בתוכנית הגרעין.

הפרסום בעיתון האמריקאי לא מפרט את היקף התקיפה שתוכננה על ידי ישראל, אך מרמז כי מדובר היה במבצע נרחב שהיה עשוי לכלול פגיעה במתקני העשרת אורניום, מתקני מחקר ופיתוח הקשורים לתוכנית הגרעין, ואפשר שגם תשתיות נוספות הקשורות ליכולות הצבאיות של איראן.

מומחים לענייני המזרח התיכון מציינים כי תקיפה ישראלית במתקני הגרעין האיראניים הייתה עלולה להוביל לתגובה איראנית משמעותית, שהייתה יכולה להתבטא בירי טילים לעבר ישראל, הפעלת שלוחיה במזרח התיכון כגון חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וארגונים שיעיים בסוריה ובעיראק, ואף פגיעה במתקני נפט במפרץ הפרסי.

לפי גורמים מדיניים, החלטתו של טראמפ לבלום את התקיפה הישראלית עשויה להיתפס כשינוי מסוים במדיניותו כלפי איראן. במהלך כהונתו הקודמת, טראמפ נקט בקו נוקשה ביותר כלפי טהראן, פרש מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015, והטיל על איראן סנקציות כלכליות חסרות תקדים.

בישראל לא התקבלה עד כה תגובה רשמית לפרסום בניו יורק טיימס. עם זאת, מקורות מדיניים בירושלים הביעו בעבר דאגה מהאפשרות של חזרת ארצות הברית להסכם גרעין עם איראן, בטענה שהסכם כזה לא ימנע מטהראן להשיג יכולת גרעינית צבאית בטווח הארוך.

שר הביטחון ישראלי אמר בעבר כי "כל האופציות על השולחן" בכל הנוגע להתמודדות עם האיום הגרעיני האיראני, וכי ישראל שומרת לעצמה את הזכות לפעול באופן עצמאי אם תחוש שביטחונה בסכנה מיידית.

מומחים מעריכים כי אם אכן יתקיים משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, צפויים האמריקאים לדרוש הגבלות נוקשות יותר על תוכנית הגרעין האיראנית מאלו שנכללו בהסכם המקורי מ-2015, לרבות הארכת "זמן הפריצה" – הזמן הדרוש לאיראן לייצר חומר בקיע ברמה צבאית, הגבלות על פיתוח טילים בליסטיים, ופיקוח הדוק יותר על מתקני העשרת האורניום.

בינתיים, דיווחים מסוכנויות הביון המערביות מעידים כי איראן ממשיכה להתקדם בתוכנית הגרעין שלה, ולהעשיר אורניום לרמות גבוהות מאלו שהותרו לה בהסכם הגרעין המקורי. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, איראן מעשירה כיום אורניום לרמה של 60 אחוז, קרוב מאוד לרמה הנדרשת לייצור נשק גרעיני (90 אחוז).

המתיחות בין ישראל לאיראן נמצאת בשיאה בשנים האחרונות, על רקע העימות בעזה, מעורבות איראן בתמיכה בחמאס ובחיזבאללה, וחילופי המהלומות בין הצדדים, שכללו תקיפות ישראליות בסוריה נגד מטרות איראניות, חיסול מדענים איראנים, ותקיפות סייבר הדדיות.