חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם
הטעם המר שחברת שטראוס גרמה לי להרגיש
מנוחה פוקס אינה אוהבת להשתמש במילה: "חרם"גם לא על חברות גדולות, שנראה שלא חוששות מהמושג הזה. אבל היא יכולה להבין שקשה לאכול מתוק כשמר בנשמה
מה אומר לכם השם: שטראוס?
זו לא הפעם הראשונה בה חברת שטראוס עולה על שולחן הדיונים,
בימים הרחוקים ההם קמו רבים על רגליהם האחוריות וזעקו חמס כנגד החברה הגדולה, הענקית, המוכרת בכל בית.
"איזה מן דבר זה שחיידק הסלמונלה פגע במוצרי החברה"?
"ואם נפגענו איך נקבל פיצוי"?
"ואם לא נפגענו, ובכל זאת אכלנו, איך יפצו אותנו?"
"ואם לא נפגענו, לא אכלנו, אבל קנינו, האם לא מגיע לנו פיצוי?"
"ואם לא נפגענו, לא אכלנו ואפילו לא קנינו, אבל רצינו לקנות, מה יהא עלינו?" –
אני לא אהבתי את המשפטים הללו, יצאתי תיגר מול אלו שטוענים טענות אלו וטענתי:
"בואו נהיה רחמנים ומבינים, למה להתנכל לחברה שאת מוצריה אנו אוהבים?
גם חברה הכי גדולה יכולה לשגות. מדוע בוערת בנו תמיד אש הנקימה והנטירה"?
חלפו להם חודשים לא רבים והנה שוב החברה ניצבת מולנו וטועה.
יוצאת חוצץ נגד ערוץ שלדעתה נהג שלא כראוי בדבריו.
זה שלא כולם חייבים להחזיק בדעה אחת, כמו זו של ראשי חברת שטראוס,
לא מעניין את החברה.
זה שדיבור מסוים דובר בשוגג, ואפילו התנצלות נשמעה, לא משנה את התמונה בעיני שטראוס,
זה שערוצים אחרים מסוגלים לצאת בקולות וביריקות מול ציבורים שלמים בלא שעשו להם רעה פעם אחר פעם, אחר פעם, זה לא משנה לשטראוס כמלוא הנימה.
זה נקרא לנהוג איפה ואיפה.
בימים אלו כשהחיבורים בין הקהלים כל כך הכרחיים. שכל החוטים הדקים ביותר כבר נקרעו,
זה לא הדבר שהיה צפוי מחברה גדולה, הנתמכת גם על ידי הציבור הזה, שלו הפנתה את עורפה.
אני לא אחת ממגישי ערוץ 14, (על אף שמגיעות לאזני לא מעט דרישות שלום מכך שצפיתם בי שם בשבוע שעבר),
אני לא מרגישה חובה להגן עליו, הוא חזק דיו כיום, ואינו צריך אף אחד שיעשה זאת בשבילו,
ובכל זאת, ישנם דברים צורמים, שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום.
מתי יבינו חברות גדולות ומנכלים חשובים, שאם הם מתוחזקים על ידי כלל האוכלוסייה, הם אינם יכולים לפגוע בחלק ממנה, כשמשהו לא נשמע להם נעים לאוזן?
אני לא מאלו שאוהבים להשתמש במושג: "חרם", אבל מה שברור זה, שלא נעים לרכוש מוצרים של חברה, שנושאת שם של נוהגת איפה ואיפה.
אז חברת שטראוס, אני מאלו שחוטאת לא פעם ולא מעט באכילת ה'טעמי' שלכם וה'פסק זמן', אבל לא שווים לי כל אלו וטעמם המתוק, את הטעם המר שגרמתם לי להרגיש.
ואם לא חזרתם בכם, בעקבות כל מה שאמרו לכם, אולי הטור הזה יגרום לכם לחשוב שוב.
חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים
אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת מנוחה, למרות שלפעמים קשה לי אני מנסה לקנות מהם כמה שפחות וכששואלים אותי מה זה משנה אני עונה "אני רוצה שגם שטראוס תחזיק את ערוץ 14 שיוכל להמשיך לעשות את המהפכה שחשובה לי בתקשורת. בדיוק הסיבה ההפוכה למה הם לא מפרסמים שם
גבי
מאמר חריף וישיר שמעלה נקודה חשובה – חברות גדולות שנהנות מתמיכת כלל הציבור צריכות לנהוג ברגישות ולא לפגוע בחלקים ממנו.
אין מה להבהל, שבוע שבועיים הם מקפלים את הזנב
במקום להטיף ולהאשים אחרים, אולי כדאי שתבחני את עצמך – האם את באמת פתוחה להקשיב לדעות אחרות שלא מתאימות לעולמך?
מנוחה המקסימה. התכנים שלך תמיד מעניינים
טור חד ונוקב שנוגע בנקודה רגישה. את מעלה סוגיה מורכבת שקשורה לאחריות חברתית של עסקים גדולים.
מצד אחד, ברור שלחברות יש זכות לבחור עם מי הן עובדות ועם מי לא. מצד שני, כשמדובר בחברה גדולה ודומיננטית כמו שטראוס שנשענת על כלל הציבור, אולי יש מקום לגמישות וסובלנות רבה יותר.
לדעתי אין פתרון פשוט לסוגיה הזאת. את צודקת שיש מקום לביקורת על התנהלות לא אחידה של החברה. עם זאת, קשה לצפות מחברות ענק לוותר לגמרי על האינטרסים העסקיים שלהן.
בסופו של דבר זה תלוי בצרכנים – אם נחוש שמדובר בהתנהלות בלתי הוגנת, נוכל להביע את דעתנו באמצעות החלטות הקנייה שלנו.
זהו שאלו לא אינטרסים עסקיים אלו אינטרסים פוליטיים
נכון ביותר, בייחוד אחרי האמירות של מנכל שטראוס הערב
ערוץ 14 עבורנו הימנים הוא הרבה יותר מסתם עסק תקשורתי. חשוב שנתמוך בו בימים אלוץ טור מבורך
מהמם מנוחה היקרה, העברת את המסר מכובד אבל נחוש